www.men-stream.co.il
לקוח שלי ניהל סכסוך גירושין עם אשתו. במסגרת הסכסוך רבו על הדירה, הרכוש ומשמורת הילדים. הלקוח סירב לעזוב את הבית למרות שאשתו דרשה זאת ממנו. “נמאסת עליי” אמרה לו שוב ושוב, “אתה לא מביא שום תועלת, אתה לא עובד, אתה תקוע בבית כמו עציץ”.
“זה גם הבית שלי”, ענה לה הלקוח, “אני קניתי אותו, אני ריהטתי אותו ובזכותי את גרה בדירה מפוארת. שכחת את התקופות הטובות שהיו לי ועכשיו את מנכסת לעצמך את כל הרכוש שאני צברתי כשהיה לי את הביזנס”.
“זה היה מזמן”, טענה כלפיו אשתו כעוסה, “היום אתה נטל על משק הבית ואינך מביא תועלת, לך מפה”. וכך רבו להם מפעם לפעם, עד אשר פקעה סבלנותה של אשתו והחליטה להשתמש “בנשק יום הדין”נראה כי קיבלה ייעוץ מעורכי דינה.
יום בהיר אחד, בעוד מרשי נם את שנתו, שמע את הדלת נפתחת ואשתו מבושמת מליל בילויים חזרה שיכורה. ידיה המלטפות העירו אותו מהשינה. “לזכר ימים עברו”, לחשה באוזנו. המין היה סוער והלקוח שלי, אשר מזמן לא עשה חיים, נהנה עד מאוד והלך לישון כשחיוך מרוח על פניו.
בבוקרו של יום נמחק ממנו החיוך, כאשר נתקל בפרצופה הכעוס של אשתו. “אנסת אותי”, אמרה לו בזעם,“אתה צריך לשבת בכלא! אתה בן אדם אלים ותוקפני ואתה צריך לשבת עם אנסים כמוך, שיעשו לך את מה שעשית לי אתמול. עכשיו תעזוב את הדירה ואת החצי שלך תרשום על שם הילדים, או שבקרוב תריח את ריח הליזול”, תקפה אותו. המילים שלה חתכו בבשרו כמו סכינים. מרשי היה בהלם, אך בחושיו החדים הבין כי מן הראוי שלא יענה, יצא את הבית והגיע אליי מיד לספר לי את הסיפור.
אמרתי לו שיקליט אותה דורשת ממנו לצאת מהדירה ולוותר על חלקו בדירה והדבר יהווה הוכחה שהיא משתמשת בהליך הפלילי “כקרדום לחפור בו” במלחמת הגירושין העקובה מדם.
“איזה”, אמר לי מרשי באכזבה, “היא לא מאמינה לשום מילה שיוצאת לי מהפה. היא חושבת שאני מקליט את הכל”.
“יופי”, אמרתי, “זה טוב שהיא חושבת שאתה מקליט. תעשה לה תרגיל. תגיד לה שאתה רוצה לדבר אתה על הדירה, ואם היא תגיד לך שאתה מקליט, תגיד לה בואי נשים את הטלפונים בחדר אחר ונדבר פתוח. בינתיים קח את העט הזה עם מכשיר ההקלטה המיניאטורי והיא לא תדע, היא תחשוב שאתה כותב באופן תמים את מה שמוסכם עליכם, ואכן תסכם אתה על כך שהחלק שלך ירשם על שם הילדים ואתה עוזב את הבית, תחתמו על זה, ותביא לי את זה אח”כ עם ההקלטה”.
התוכנית עבדה למופת. למחרת הלקוח שלי הביא לי הקלטה שבה משך את אשתו בלשונה ובדרישותיה, ואף חתמו על הסכם, במסגרתו הוא עוזב את הבית ואת חלקו מעביר על שם הילדים, ושהיא מתחייבת שלא להתלונן עליו במשטרה.
מיד הוצאתי מכתב התראה לעורך דינה. הסתרתי את העובדה שבידי הקלטה. טענתי שההסכם נעשה תוך סחיטת מרשי באיומים וגוללתי בפניו את התכסיס להפליל את הלקוח שלי בתיק אונס.
למרות פנייתי, אשתו החוצפנית של הלקוח שלי, שלא ידעה על כך שהיא מוקלטת, פנתה והגישה תלונה במשטרה, ואכן הלקוח שלי נעצר לצורכי חקירה. המשטרה אינה לוקחת סיכונים בתיקי אלמ”ב (אלימות במשפחה) כי חוששת מארגוני הנשים הקולניים, ומכותרות העיתונים שייזעקו בתיק אחד לאלף על “רצח בתוך המשפחה”. בכל סכסוך הכרוך באלימות, בוודאי במין, המשטרה נוהגת לעצור מיד את הבעל, ומביאה אותו בפני שופט. שהשופט ייקח אחריות.
“שתוק ואל תספר להם על ההקלטה”, אמרתי ללקוח שלי. “תסבול 3 ימיי מעצר”. והוא אכן נעצר לאותם 3 ימים שבמהלכם טען, כי המין היה בהסכמה וכי אשתו מפלילה אותו.
בהארכת המעצר הבאה השופט הבין את התמונה וקבע כי אין יותר פעולות חקירה הדורשות מעצר ושיחרר אותו עם צו הרחקה ל- 30 יום.
התיק נכנס “לתרדמת”. פניתי לפרקליטות כדי לקבוע את התיק לשימוע לפני הגשת כתב אישום. דרשתי להקדים את מועד השימוע לאור הרצון לסיים את הסכם הגירושין. ואכן זומנתי לפרקליטות, לאור היכרותי את הפרקליטה המטפלת, שנים רבות. הסברתי לה את רגישות העניין.
בשימוע ישבתי מול הפרקליטה הבכירה ועוזרתה, פרקליטה צעירה ומתלהבת. נתקלתי ביחס מגונן כלפי המתלוננת. הפרקליטות התרשמו לחיוב ממהימנות המתלוננת, ואמרו שהיא עושה רושם של דוברת אמת. כמו כן היה לה סיוע ראייתי בדמות חברה, שגייסה לעזרתה, אשר העידה כי למחרת התקשרה אליה וסיפרה לי בבכי כי נאנסה ע”י בעלה.
“די בכך”, אמרו לי הפרקליטות, “כדי להגיש כתב אישום ואתה יודע את זה מניסיונך הרב”.
“נכון”, אמרתי, “זה בדרך כלל מספיק כדי להגיש כתב אישום, אך לא במקרה הזה. אני מציע שתקשיבו להקלטה הבאה”. השמעתי בפניהן את השיחה, שבה המתלוננת מדיחה את הלקוח שלי באיומים להסכים לוותר על חלקו בדירה, על מנת שלא תתלונן עליו במשטרה. כאשר הלקוח שלי טען בפני אשתו שהיא זו שהתגנבה למיטתו ופיתתה אותו, אמרה לו אשתו בצחוק, “כן תספר את זה לשופט, נראה אם יאמין לך או יאמין לי כשאעמוד שם ואספר לו עם דמעות איך דפקת אותי מאחורה בעודי צועקת, לא לא, בבקשה לא”. זה היה מספיק כדי לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק בהיעדר אשמה. אמרתי לפרקליטות שזהו תיק דגל המדגים את הקלות הבלתי נסבלת שבהפללת גברים בתלונות שווא, וצריכה לצאת בת קול מוסדית שתגנה את התופעה. הקנטתי את הפרקליטות איך עבדה עליהם המתלוננת ושגם הן נפלו קורבן. ואכן הפרקליטות התעצבנו מהמתלוננת השקרנית והחזירו את התיק למשטרה עם הנחייה, להזמין את המתלוננת לחקירה בגין תלונת שווא ושיבוש הליכי משפט. הלקוח שלי זומן למסור עדות – עתה היה לנו זימון בכתב למשטרה לעבוד איתו.
שלחתי את הזימון לעורך דינה של המתלוננת, הרמתי לו טלפון ואמרתי לו, “אני מציע שניפגש לפני שמצבה של הלקוחה שלך יחמיר. הלקוח שלי אינו רוצה לפגוע בה ואינו רוצה לגרום לה לשבת בכלא. הוא חס עליה כעל אימם של שני בניהם שצריכים אימא שתטפל בהם. יחד עם זאת אם היא לא תסתלק מהבית לאלתר ותסכים להעברת חלקה על שם הילדים, בלית ברירה ייאלץ הלקוח שלי להוציא את הצדק לאור”.
לאחרונה חתמנו על הסכם גירושין ויחסי ממון, שהלקוח שלי נותר לגור בדירה ביחד עם שני הקטינים, כאשר חציה של הדירה נרשם על שמם, והמשמורת הינה משותפת, כשהיא עוברת לדירה שכורה. למרבה המזל הייתה אשתו אישה מבית אמיד, הוריה סברו שמן הראוי שתעדיף את הדירה השכורה על פני תא הכלא ב”נווה תרצה”.
מאת: יעקב שקלאר עורך דין פלילי- מומחה למשפט פלילי
