הטרדת עד היא עבירה אשר נגזרת מן הצורך בהגנה על עקרונות המשפט הציבורי, החותרים לקיומה של מערכת משפט עצמאית ובחתי תלויה, בעלת יכולת לקיים הליכי חקירה ומשפט באופן נקי ונטול השפעות חיצוניות, לשמירה על הסדר הציבורי ולהגנה על כלל המעורבים בהליך.
הטרדת עד חוק העונשין- לשון החוק ומשמעותו
הגדרת הטרדת עד חוק העונשין סעיף 249 תשל”ז 1977:
“המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים”.
סעיף 249א
(במידה והעבירה בוצעה) “כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – מאסר חמש שנים”.
הטרדת עד חוק העונשין מוגדרת כעבירה פלילית, כאשר קביעת אופי העבירה (עביר עוון או פשע) תבוצע על פי נסיבות העבירה וההטרדה.
מהי הטרדת של עד
חשד או אישום בהטרדת עד עשויים לאיים איום ממשי על החופש האישי של אדם, כאשר בבחינת המונח הטרדת עד חוק העונשין לוקה בחוסר מהותי ופתוח לפרשנות.
שתי סוגיות מרכזיות עולות בכל הנוגע להבנת הגדרת הטרדת עד חוק העונשין וכוונת המחוקק:
- מהו ההליך אליו מתייחס המחוקק- האם מעשה שעשוי להיחשב כהטרדת עד פוטנציאלי בטרם נקרא לחקירה, ותחת הנחה כי תתקיים חקירה כזו וקורבן העבירה לכאורה יזומן אליה, תהווה הטרדת עד? שהרי בשלב זה אין מקיים כל הליך?
מהי הטרדה?
האם הטרדה לכאורה של עד לאחר שזה נקרא לחקירה או אף לאחר החקירה בפועל, ובטרם התקבלה החלטה על הליך שיפוטי, תעמוד בתנאי חוק העונשין האמור?
- מהי הטרדה- הטרדה בפני עצמה היא מונח רופף, הנתון לפרשנות. בסיטואציות הכוללות איום מפורש, אירוע אלימות פיזית או מילולית, הפרעה מוכחת לאורח חייו של העד- יקל על התביעה לטעון להטרדה מעצם ביצוע המעשים. לצד הללו, על המחוקק לא אחת לבחון טענות להטרדה הכוללת אמירות מרומזות, הערות בעלו גוון של איום או הפעלת לחץ באופן שאינו ברור, שימוש באיום שאינו בר יישום לדעת ולהבנת שני הצדדים, שימוש בפלטפורמה דיגיטלית לצורך שליחת הודעה אל מול נוכחות פיזית של החשוד אל מול העד ועוד.
בעוד שהמחוקק בחר להותיר את הסוגיות הללו לשיקול הדעת של מערכת האכיפה, החקירה והמשפט, עקרונות מנחים להתייחסות לסוגיה נקבעו לאורך השנים באמצעות הפסיקה.
עוד שירותים שאנו מספקים:
בין העקרונות המנחים לפירוש הטרדת עד חוק העונשין:
הטרדת עד תיחשב כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי להטריד את מנוחתו או להפריע בעיסוקו, על ידי בעל עניין או מטעמו של בעל עניין בעדותו.
הטרדת עד תוכל להתקיים בפניה ישירה או עקיפה, בנוכחות פיזית או בהברת המסר באמצעות טלפון, פלטפורמה דיגיטלית, בכתב או באמצעות אדם אחר.
הטרדת עד אינה חייב לכלול מסר ישיר הנוגע לעדות, ודי בהתנהלו מטרידה שנועדה לאותת לעד על פגיעה באורחות חייו, דוגמת: צלצולי סרק, מעקב.
הטרדה כזו תיחשב גם ללא אלמנט של איום, דוגמת הצעות ובקשות של החשוד אל העד לחזור בו מדעתו ו/או מעדותו, ניסיונות שכנוע והשפעה.
ההטרדה תיבחן בעיני המחוקק על פי המעשה ולא על פי תחושת הנרדפות או חוויית ההטרדה הסובייקטיבית של המתלונן/העד.
נדרשת זיקה בין מעשה ההטרדה לעדות, אולם לא נדרש קשר סיבתי מוכח והוכחה כי מטרת ההטרדה הינה למנוע את קיום העדות ומשמעותה. לעניין זה נמצא בפסיקה כי הטרדת עד יכולה להתקיים גם לאחר מתן העדות בפועל, ואף לאחר סיום ההליך המשפטי על תוצאותיו.
לסיכום:
מן הסוגיות הללו, כמו גם מן הפסיקה והעקרונות המנחים, ניתן ללמוד על קווי ההגנה האפשריים העומדים לרשות החשוד בעבירת הטרדת עד. חשוב לציין כי מדובר בעבירה פלילית חמורה ובעלת השלכות, וקיימת חשיבות רבה לייצוג משפטי של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה. הפרשנות האמורה לסוגיות ולסיטואציות העשויות להוליד חשד להטרדת עד, עשויות להביא אף את החשוד עצמו לתחושת אשם והודאה, היכן שלא בטוח שאכן התקיימה על פי חוק.
עורך הדין יעקב שקלאר הוא מייצג פלילי מנוסה, המלווה ומייעץ בהליכים פליליים מורכבים, החל משלב החקירה הראשונית תוך בניית קו הגנה ומזעור האירוע עד לדחיקתו, וכלה בייצוג משפטי, ניהול עסקאות טיעון והופעה בבית המשפט תוך חתירה למיצוי האינטרסים והזכויות של מרשו.
