news.walla.co.il
“זאב רוזנשטיין הוא ‘זהבה’, מאיר אברג’יל הוא ‘הבכיין'”. עד המדינה המרכזי בפרשה 512, שהוביל לקריסת ארגוני הפשע, מתאר את תכנון חיסול רוזנשטיין, ניסיון החיסול שלו עצמו וה”סולחה” עם אסי אבוטבול. תמלולי עדותו הגיעו לידי וואלה! NEWS. חלק ב’
“אחרי המקרה של פליקס בפראג הייתי בקשר עם אסי ויום אחד מאיר אברג’יל קרא לי אליו הביתה להרצליה. לי ולמאיר היו עסקים בעבר של הברחת סיגריות מסין לישראל. ישבנו ושתינו קפה. היה שם מיכה אסלן, שגם נרצח בהמשך. הוא כנראה סיפר לאסי אבוטבול שביקרתי אצל מאיר. אני יודע את זה כי אחרי זה אסי התהפך עלי וזה נודע לי מחבר משותף, שאמר לי: ‘תצא מהעיר, עומדים לפרק אותך בכל רגע'”.
את הדברים האלה מספר בחקירתו עד המדינה המרכזי בפרשה 512 המכונה “בואינג”. את מאיר אברג’יל הוא מכנה “הבכיין”, את זאב רוזנשטיין “זהבה” או “החזיר”. תמלולי עדותו, שהגיע לידי וואלה! NEWS, שופכים אור על 20 שנות פשיעה בישראל. בעדותו מספר עד המדינה מקרוב על תכנון שני ניסיונות החיסול של רוזנשטיין ב-2003 – האחד בנמל תל אביב והשני שכונה “הפיגוע הפלילי” ברחוב
השנה היא 2002, זמן קצר לאחר חיסול פליקס אבוטבול בפראג. “מאיר קרא לי לפגישה נוספת במשרדים שלו בראשון באזור הקניונים ואז יצחק אברג’יל היה שם ויצא לי ביציאה: ‘אם אתה חושב שתשב על החומה יש לך טעות’. הכוונה היא שאני חייב לתפוס צד”, סיפר עד המדינה.
“אז נעצרה החבורה בניסיון החיסול של זאביק רוזנשטיין בתחנה המרכזית הישנה ויצחק כעס. הוא אמר לי שצריך כסף לשחרר אותם בערבות. אמרתי שאני אעזור במה שאני יכול ונתתי 200 אלף דולר. לקח לי כמה ימים לארגן את הכסף. ככה התקרבתי ליצחק. אני יודע שיצחק ומאיר אברג’יל, זה נודע לי ממאיר, חושדים שזאביק, ביחד עם הקואליציה של פליקס אבוטבול ומשפחת אוחנה, חיסלו את יעקב אברג’יל, אח של יצחק ומאיר. אני אמרתי למאיר שיש דיבורים שזה הג’רושים שחיסלו את יעקב אברג’יל, אבל מאיר אמר לי שהם נשבעו לו בקוראן שאין להם שום דבר בעניין הזה ושהם עלו על התרגיל של הקבוצה הזאת של זאביק ופליקס. מאיר עדכן אותי שניסה לגייס אותי אליו כי גם אני נפגעתי מהקבוצה הזאת”.
“מבחינתי”, המשיך “בואינג”, “לא היה לי סכסוך עם זאביק, אלא עם אסי. נפגשתי עם זאביק, מטרת הפגישה הייתה לשבת ולהסביר שאין כלום כי זאביק עם האבוטבולים והם חשבו שאני חיסלתי את אבא שלהם. הפגישה הייתה בהכנסת ספר תורה בנווה שרת באיזה בניין. הצטלמתי עם זאביק והתמונות היו בעיתונים. תרמנו כל אחד 2,000 דולר. בשלב הזה כבר לא הייתי בקשר עם האברג’ילים, גם לא בטלפונים וגם לא נפגשתי איתם”.
ביוני 2003 החליט יצחק אברג’יל שהעבריין היריב זאביק רוזנשטיין צריך למות, והחל בתכנון חיסולו במשרד הנסיעות שבבעלותו של רוזנשטיין בכיכר פלומר שבאזור נמל תל אביב. התכנית היתה כזו: אברג’יל ואנשיו יתקינו מטען חבלה רב עצמה שיופעל באמצעות שלט רחוק ואת המטען יטמינו בתוך רכב שיחנה ליד המשרד של רוזנשטיין. את הרכב גנבו אנשי הארגון בעיר מודיעין וזייפו לוחית רישוי. הפגוש פורק ממנו, המטען הוטמן בו והורכב בחזרה לרכב. המטען הכיל ארבע לבנות חבלה במשקל של חצי קילוגרם כל אחת, ארבע אצבעות חומר נפץ ונפצים.
כמה ימים לאחר מכן חנה הרכב הממולכד בסמוך למשרדו של רוזנשטיין, כשחזית הרכב מופנית לעבר דלת המשרד. יום למחרת תצפתו אנשי הארגון על הרכב וחיכו להגעתו של רוזנשטיין. כאשר הוא זוהה מתקרב למשרד, לחץ אחד מאנשי הארגון על השלט והפעיל את המטען. הפיצוץ היה אדיר, ואחריו נמלטו אנשי הארגון. רוזנשטיין ואנשיו נפצעו בדרגות שונות.
“אחרי הפיצוץ בנמל אני נוסע בתאריך שאינו זכור לי לי לארצות הברית, שם נפגשתי בלוס אנג’לס עם יצחק אברג’יל וחי ועקנין (אח של אסי ועקנין – ג”ג)”, סיפר “בואינג”. “אני הבנתי שהמבצע זה יניב בן סימון (בכיר בארגון אברג’יל – ג”ג). לא יודע מי היה איתו. הבנתי את זה מהדיבור שיצחק אמר על איך שהמאבטחים עפו באוויר”.
“ראיתי את הבחור ישן שם, אוכל, בחור נמוך, שמנמן ומוזר כזה, להערכתי בן 28. שעור שחור וקצת דליל מקדימה, משקפיים. הבנתי שהוא לא יכול לחזור לארץ כי השתמשו ברכב שלו ושומרים עליו שלא יעשה שטויות. הוא ישן בחדר לבד. בחור אהבל כזה, לא יודע איך להסביר לך, לא בחור חריף שעושה דברים מיוזמתו. צריך לטפל בו כמו תינוק, הוא נקלע לסיטואציה”.
“קמתי, יצאתי החוצה, עשיתי סיבוב, עליתי לחדר וסידרתי את הדברים, שלי כי רציתי לנסוע באותו יום”, אמר. “מה הוא מנסה למצוץ ממני, וכשעושים עסקים אני בכלל לא קיים. אבי רוחן אמר לי: ‘אל תתייחס, הוא עצבני'”.
עוד סיפר עד המדינה בחקירותיו כי שמע במלון בבלגיה את שמעון זריהן אומר ליצחק ש”יהיו הרבה נפגעים”, ואת יצחק עונה לו: “מה נפגעים? המאבטחים? זה חלק מהעבודה שלהם”. “לא הייתי מעורב בזה ולא יכולתי לעצור את זה”, אמר. “הרגשתי פחד שמתכננים לעשות דבר כזה כבד. זה חריג”.
“אסי שלח את הג’ינג’י לבית החולים, לבדוק אם אני מת”
בשלב מסוים מספר “בואינג” גם גם על הניסיון לחסל אותו עצמו. “חלק מהסיבה של אסי לרצוח אותי היא שלא נתתי לו אליבי לגבי משה הדס, וכי הייתי משתמש בסמים יחד עם פרנסואה אבוטבול”, אמר. “באותה תקופה אסי קירב אותי אליו והיה מזמין אותי כל הזמן לקפה קינמון בדיזנגוף בנתניה. ביום של הפיצוץ שלי הוא הזמין אותי כרגיל לקפה וראיתי BMW 540 לבנה חונה ברחוב ירושלים. נכנסתי למקום והתיישבתי לידו, ואז הוא שאל אותי אם הגעתי ברכב המאזדה המושכר. אמרתי לו שכן, ואז הוא אמר לי: ‘בוא נחליף מכוניות’. אני לא שאלתי למה כי לא שואלים שאלה כזו. ואז אסי אמר לאחי: ‘בוא איתי’. אני רוצה לציין כי אסי הזמין את אחי אבי ללא ידיעתי. אני לא ידעתי איך הוא הגיע. ואז החלפנו מפתחות והוא לקח את אחי אבי ברכב שלי ונסע מהמקום. אני יצאתי מבית הקפה והתקרבתי לאוטו של אסי וראיתי שהאוטו לא נמצא באותו במקום שראיתי אותו כשהגעתי לבית הקפה”.
עד המדינה מתאר כיצד החל “ללכת לכיוון הרכב ובזמן שהלכתי הרגשתי משהו מוזר. ממרחק של בערך שלושה מטרים לחצתי על השלט והתפוצצתי. שכבתי על הרצפה ולא איבדתי הכרה. ראיתי שני בחורים שאני מכיר מילדות שעזרו לי לקום ולהיכנס לרכב שלהם ולקחו אותי לבית חולים לניאדו”.
כאן עוצר “בואינג” ומסביר למה היה לו חשוב לספר כי גם אחיו הגיע לבית הקפה: “אסי שלח את איציק גפן הגינג’י לבית החולים לבדוק אם אני מת ואת זה אמרו לי המשפחה שלי שראו אותו. אני חושב שהאחים שלי ראו אותו וגרשו אותו משם. אבי אחי היה איתו (עם אסי אבוטבול – ג”ג) כל הזמן הזה בפרדס בכפר סבא. הם ישבו ברכב שלי. אם היתה ידיעה שאני מת אז אסי היה רוצח את אחי. ואת זה אני יודע מאחי. הוא אמר לי שבזמן שהם היו בפרדס אסי כל הזמן דיבר עם איציק גפן במטרה לדעת האם אני חי או מת ואחי הבין שאם הייתי מת אסי היה רוצח אותו. כאשר הוא הבין שאני לא נהרגתי בפיצוץ אסי לא רצח את אחי”.
בעודו בבית החולים הגיע לבקר בהפתעה פליקס אבוטבול, אביו של אסי, שניסה להרים את “בואינג” בפיצוץ לשמיים. “אני יושב בבית חולים ומגיע פליקס אבוטבול ושואל אותי מה קורה. אמרתי לו שהכול בסדר ושירגיע את העניינים, והוא הלך”. אבל פליקס חזר בשנית לבית החולים. “הוא הרים אותי והעביר אותי מיטה והלכנו לחדר אחר כי הוא פחד מהאזנות”, סיפר לחוקרים. “בחדר השני הוא שאל אותי מה חוקרים לגבי אסי. אמרתי לו שאסי יגיד שהוא לא הזיז את האוטו ולא הוא ביקש ממני את האוטו. אחרי כן פליקס הלך אלי הביתה אחרי הפגישה ודיבר עם ההורים שלי ועם האחים שלי ואמר להם שהוא אחראי שלא יקרה לי כלום”. הביקור של פליקס לא היה האחרון. עוד אורח מפתיע הגיע לבית החולים – הבן אסי. “ואז מגיע אסי לבית חולים אוני יוצא עם העגלה מהחדר ואז אסי אמר לי שהוא מצטער על זה שהוא ניסה לחסל אותי והוא לא מבין איך הוא עשה דבר כזה ושאנחנו ביחד. אחרי שיצאתי מבית חולים אחרי הסולחה הלכנו ביחד לרב והוא השביע את שנינו על ספר תורה על שלום ביני לבין אסי אבוטבול”.
אחד האישומים בתיק מכונה פרשת המיליון. בסביבות אפריל 2003, או בסמוך לכך, קשרו קשר יצחק אברג’יל, ישראל אוזיפה, אבי לוקר ואחרים לייבא מיליון כדורי אקסטזי מהולנד לאוסטרליה ולמכור אותם שם. במסגרת העסקה רכשו אברג’יל ואוזיפה מליון כדורי אקסטזי מכספי הארגון. אבי לוקר המיוצג, על ידי עו”ד קובי שקלאר, מימן חלק. שווי מיליון הכדורים שנסחרו בעסקה עמד על כ-33 מיליון שקל. לאחר העברתם לאוסטרליה נשמרו הסמים בידי חבורת אופנוענים עד למכירתם. לאחר העברת הסמים לאוסטרליה, חבורה האופנוענים קיבלו על עצמם לשמור על הסמים תמורת כסף. בלדר שקיבל כסף ממכירת הסמים והיה אמור להעבירו לישראל – נעלם. בעקבות זאת, משלא קיבלו האופנוענים את חלקם בכסף, סירבו להמשיך ולהעביר לידי לוקר את יתרת הסמים למכירה, ובהמשך נותק עימם הקשר ונעלמו הסמים שנותרו בידיהם. מי שעוד נכנס לפעולה היה עד המדינה שיצר קשר עם שי וניסה לאתר באמצעותו את הבלדר, שבלעה אותו האדמה.
news.walla.co.il
