5.5 שנות מאסר לנאשם שהיכה למוות והורשע בהמתה בקלות דעת

הנאשם שהיכה את המנוח קשות בשתי זירות שונות זוכה מהריגה עקב הרפורמה בעבירות המתה והורשע תחת זאת בהמתה בקלות דעת – עבירה שהעונש המקסימלי בגינה הוא 12 שנות מאסר
הנאשם קונסטנטין בורובסקי בתוך הקיוסק סמוך למקום המפגש עם המנוח

חמש וחצי שנות מאסר נגזרו על קונסטנטין בורובסקי (26) מבאר שבע, שהואשם בהריגת נמרוד בן עטר.

בורובסקי, מוכר היטב למשטרה שמיוצג על ידי עו"ד יעקב שקלאר, זוכה מהריגה עקב הרפורמה בעבירות המתה והורשע תחת זאת בהמתה בקלות דעת – עבירה שהעונש המקסימלי בגינה הוא 12 שנות מאסר.

כתב האישום הוגש בחודש ינואר בתום חקירת ימ"ר נגב. נטען בו כי בערב ה-23 בדצמבר 2018 הגיע בורובסקי סמוך לקיוסק ברחוב אלפסי בבאר שבע, שם פגש בבן עטר. הפרקליטות טענה כי הנאשם פנה לבן עטר בבקשה לקנות סמים, ובן עטר השיב לו בשלילה. בתגובה, נטען, הנאשם אמר לו: "תמכור לי, ראיתי שמכרת". בן עטר השיב כי אין לו סמים וכי הוא לא מכר לאף אחד. מכתב האישום עלה כי על רקע זה החל בין השניים ויכוח, שכלל קללות הדדיות. בהמשך, כפי שעולה מהחקירה, בורובסקי תקף את בן עטר באגרופים ועם בקבוק בירה מזכוכית שהחזיק בידו. בן עטר נפל על המדרכה, מה שלטענת הפרקליטות לא מנע מבורובסקי להמשיך ולתקוף אותו באגרופים ובבעיטות באזור הראש וביתר חלקי גופו.

לפי כתב האישום, בשלב זה עזב בורובסקי את בן עטר שרוע על המדרכה וחבול. נטען כי בן עטר ביקש מבורובסקי להחזיר לו את הטלפון הסלולארי המשמש אותו לקשר עם אביו החולה, קם על רגליו והלך אחרי בורובסקי. מכתב האישום עלה כי כאשר הבחין בו בורובסקי, הוא שב ותקף אותו, ובן עטר נפל ואיבד את הכרתו. בשלב זה ניסה בורובסקי להעיר את בן עטר, ללא הצלחה. עוברי אורח נוספים מיהרו להזעיק את המשטרה ומד"א, ובורובסקי עזב את הזירה בטרם הגיעו כוחות ההצלה. צוות מד"א נאלץ לקבוע את מותו של בן עטר.

כתב האישום התבסס על הודאתו של בורובסקי, שטען כי ביצע את המיוחס לו מתוך הגנה עצמית. בתיק היו גם עדויות עדי ראייה שהבחינו בנאשם תוקף את בן עטר בשני חלקי האירוע, וכן צילומי אבטחה הממקמים את הנאשם בזירה.

זירת האירוע בבאר שבע (בצילום הקטן: המנוח, נמרוד בן עטר)

בהכרעת הדין קבע השופט יובל ליבדרו כי נותר ספק סביר בדבר שימוש שעשה הנאשם בבקבוק בירה במהלך תקיפת המנוח בזירה הראשונה. השופט דחה – הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי – את טענת ההגנה העצמית שהעלה הנאשם, אולם מצא קשר סיבתי בין האלימות שנקט לבין מותו של המנוח.

השופט ציין כי במישור המשפטי "נותר בעיניי ספק בדבר קיומה של אדישות מצדו של הנאשם ביחס למותו של המנוח, וזאת בעיקר בשל התנהלותו של הנאשם לאחר נפילת המנוח בשל מכת האגרוף שספג בזירה השנייה". עם זאת השופט השתכנע "מעבר לכל ספק סביר כי התגבשה אצל הנאשם מחשבה פלילית של פזיזות מסוג קלות דעת".

הפרקליטות עתרה לעונש שבין תשע ל-12 שנות מאסר ולחייב את הנאשם לפצות את הורי המנוח ב-258 אלף שקל, תוך שהדגישה את חומרת העבירות, ציינה את עברו הפלילי של הנאשם והוסיפה כי ברפורמה לא התכוון המחוקק להוביל לשינוי לקולא במתחמי הענישה, שכן העונש המקסימלי הקבוע לעבירת ההמתה בקלות דעת נמצא בטווח הענישה שהיתה נהוגה בעבר ביחס למי שהורשע בהריגה.

לבית המשפט הוגש גם מכתב מאמו של המנוח, שסיפרה כי מות בנה שבר את המשפחה, ובמיוחד את אביו, בו טיפל המנוח כל שעות היממה. אמו של המנוח ביקשה "לעשות צדק ולא להסתפק בעונש קל".

הסנגור ביקש להסתפק בעונש שבין שמונה ל-30 חודשי מאסר, והדגיש כי קלות הדעת של הנאשם קרובה דווקא לעבירת גרימת מוות ברשלנות. כמו כן ציין הסנגור כי לנאשם ולמנוח לא היה סכסוך קודם, וכי היה זה המנוח שבא לעבר הנאשם ונעמד מעליו, מה גם שהנאשם נפגע בעצמו באירוע. עוד טען הסנגור, כי בזירה השנייה הנאשם היכה במכת אגרוף אחת את המנוח וניסה למנוע את תוצאת העבירה. לפי הסנגור, הנאשם לא ידע שמדובר במנוח בעל "גולגולת דקה" וכי התרשם דווקא מממדי גופו הגדולים של המנוח.

בורובסקי עצמו הדגיש בדבריו בבית המשפט כי המפגש עם המנוח היה ספונטאני וכך גם המריבה איתו, וכי לא היתה לו מודעות לכך שהחבלות יכלו לגרום לנזק כה רב. הוא הוסיף כי היכה להגנה עצמית, ולשאלת סנגורו השיב כי הוא מרגיש צער וכאב וכובד עצום.

עו"ד יעקב שקלאר

השופט ליברדו: "אין מדובר במכת אגרוף יחידה בה הכה הנאשם את המנוח, כפי שניתן היה לסבור מהפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם. אף אין מדובר במקרה שקרוב להתרשלות דוגמת פליטת כדור או פגיעת סכין במקרה אגב מאבק. הנאשם הכה המנוח בשתי זירות, מכות רבות, קשות, בפניו, כשבזירה הראשונה עשה כן אף כאשר המנוח שוכב על הארץ והנאשם אוחז בראשו. כן עשה הנאשם שימוש כזה או אחר ברגליו במהלך האלימות שנקט כלפי המנוח. מאידך גיסא, יש לשוב ולזכור כי הנאשם עזב המנוח בזירה הראשונה, כי המנוח הוא שהלך אחר הנאשם אל עבר הזירה השנייה (בחלק מהזמן רץ), כי בזירה השנייה הנאשם הכה המנוח מכה אחת, כי הנאשם ניסה מיד לסייע למנוח וכי למעשה המית המנוח מתוך קלות דעת".

בסופו של דבר, לצד חמש שנות מאסר וחצי שיחושבו מיום מעצרו, השופט הטיל על בורובסקי שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 75 אלף שקל לאמו של המנוח.

עו"ד שקלאר מסר בתגובה: "בסופו של יום בית המשפט הסתפק בענישה של חמש וחצי שנות מאסר בפועל – ענישה קלה מסוגה, בהתחשב בסעיף הקל יותר בו הורשע הנאשם. יש לנו הסגות לגבי עצם הכרעת הדין, זאת על רקע טענתנו כי המנוח הוא זה שפתח בתגרה, בעוד שהנאשם התגונן בפניו, מה גם שהמנוח הוא זה שרדף אחרי הנאשם, כשהנאשם מתאר כי המנוח, סוחר סמים, צועק לעברו קללות ואיומים שירצח אותו, מה שלא הותיר ברירה בידו אלא להרחיקו במכת אגרוף אחת, אשר למרבה הצער גרמה בסופו של דבר למותו. אנחנו נקרא את גזר הדין ונחליט האם להגיש ערעור לבית המשפט העליון על עצם ההרשעה".