ההיבטים הפליליים והנזיקיים בפרשת הדס שטייף ואפי נוה

ההיבטים הפליליים והנזיקיים בפרשת הדס שטייף ואפי נוה מעלה סוגיות משפטיות חמורות בתחום הפלילי והנזיקי, בעיקר בנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות, האזנת סתר, חדירה למחשב ועוולות נזיקיות בגין פגיעה בזכויותיו של נוה.

שטייף טענה כי לא פרצה פיזית לטלפונים של נוה, אך הודתה כי קיבלה לידיה את המידע שנמצא בהם והעבירה אותו לאחרים, לרבות גורמים בתקשורת וברשויות האכיפה. במאמר זה ננתח את האחריות הפלילית והנזיקית של שטייף, נבחן את הפסיקה הרלוונטית ונבחן את הפיצויים שניתן לתבוע בגין מעשיה.

שטייף עשויה להיות אחראית במספר עבירות פליליות מכוח חוק העונשין, תשל”ז-1977 וחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981.

א. חדירה לחומר מחשב שלא כדין – סעיף 5 לחוק המחשבים, תשנ”ה-1995

סעיף 5 לחוק המחשבים קובע כי חדירה למחשב ללא רשות מהווה עבירה פלילית שדינה עד 3 שנות מאסר. אם החדירה בוצעה “בנסיבות מחמירות”, העונש יכול להגיע ל-5 שנות מאסר.

פסיקה רלוונטית:

      •     ע”פ 9183/07 מדינת ישראל נ’ פלוני – נקבע כי חדירה לחומר מחשב ללא הרשאה כוללת גם צפייה במידע שהושג שלא כדין.

      •     ת”פ 9226-08-09 מדינת ישראל נ’ יעקב גנות – הורשע נאשם שהשיג מידע ממחשבי מעסיקו ללא אישור.

בפרשה זו, אם שטייף קיבלה לידיה את הטלפונים ללא רשות נוה ו/או גישה ישירה למידע שבהם, ייתכן שפעולותיה עולות לכדי עבירה של חדירה לחומר מחשב.

ב. פגיעה בפרטיות – סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981

סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי איסוף, שמירה או שימוש במידע אישי ללא הסכמה מהווה עבירה פלילית שדינה עד 5 שנות מאסר.

פסיקה רלוונטית:

      •     רע”פ 4398/99 רונית נ’ מדינת ישראל – נקבע כי חדירה למידע אישי ללא הרשאה היא עבירה חמורה הפוגעת בזכות היסוד לפרטיות.

אם שטייף קיבלה לידיה מידע פרטי על נוה ושמרה או הפיצה אותו, היא חשופה לאישום בעבירה זו.

ג. האזנת סתר – סעיף 2 לחוק האזנת סתר, תשל”ט-1979

האזנה או השגת תוכן שיחה ללא היתר היא עבירה פלילית חמורה. אם המידע שהגיע לידי שטייף כלל שיחות מוקלטות של נוה, ייתכן שמדובר בעבירה על חוק זה.

פסיקה רלוונטית:

      •     ע”פ 5026/97 מדינת ישראל נ’ הלוי – נקבע כי גם קבלה ושימוש בחומר שהושג בהאזנת סתר אסורה מהווה עבירה.

א. עוולת פגיעה בפרטיות – סעיף 29 לחוק הגנת הפרטיות

החוק מעניק לנפגע אפשרות לתבוע פיצוי עד 50,000 ש”ח ללא הוכחת נזק, ואם הוכח שהפגיעה נעשתה בכוונת זדון – עד 100,000 ש”ח.

בפרשה זו, נוה יכול לתבוע את שטייף על פגיעה בפרטיותו ולדרוש פיצוי על בסיס סעיף זה.

ב. לשון הרע – חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965

אם שטייף פרסמה מידע שגרם נזק לשמו הטוב של נוה, הוא רשאי לתבוע פיצוי של עד 75,000 ש”ח ללא הוכחת נזק, ועד 150,000 ש”ח אם הוכח שהפרסום נעשה בזדון.

ג. רשלנות – סעיף 35 לפקודת הנזיקין

אם יוכח ששטייף פעלה ברשלנות והפרזכה חובת זהירות כלפי נוה, הוא יוכל לתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.

לפי החוק הישראלי, אין עיתונאי או כל גורם אחר זכאי לחדור לטלפון פרטי של אדם ללא צו שיפוטי. עיתונות חוקרת אינה מעניקה חסינות מפני עבירות פליליות, ולשטייף לא הייתה כל סמכות חוקית להשיג את החומרים שהגיעו לידיה.

פסיקה רלוונטית:

      •     בג”ץ 3809/08 אונגרפלד נ’ היועמ”ש – נקבע כי גם עיתונאים אינם מעל החוק ואין להם חסינות מפני עבירות פליליות.

      •     רע”פ 9818/01 בורוכוב נ’ יפת – נקבע כי הפרת פרטיות אינה מוגנת רק בשל טענת “עניין ציבורי”.

לאור זאת, ברור כי שטייף פעלה בניגוד לחוק, וכי לנוה עומדת זכות לתבוע אותה.

בהתחשב בכך שנוה יכול לתבוע בגין פגיעה בפרטיות, לשון הרע, ורשלנות, ניתן להעריך את סכום התביעה באופן הבא:

      •     פגיעה בפרטיות: עד 100,000 ש”ח ללא הוכחת נזק.

      •     לשון הרע: עד 150,000 ש”ח אם יוכח זדון.

      •     נזק כללי בגין אובדן הכנסה ונזק נפשי: לפי שיקול דעת בית המשפט, סכום שיכול להגיע למאות אלפי שקלים.

בהנחה שיוכל להוכיח נזק כלכלי ממשי, נוה עשוי לתבוע פיצויים מצטברים בסך של 500,000 עד 1,000,000 ש”ח ואף יותר, בהתאם לנסיבות.

הדס שטייף עברה לכאורה עבירות חמורות, כולל פגיעה בפרטיות, חדירה למחשב והאזנת סתר. נוה זכאי להגיש תלונה פלילית ולתבוע פיצויים נזיקיים משמעותיים. המשפט הישראלי מעניק הגנה רחבה לזכות לפרטיות, ואינו מאפשר לעיתונאים לפרוץ לטלפונים של גורמים פרטיים, גם אם מדובר ב”חשיפה עיתונאית”. במידה ותתברר אחריותה של שטייף, היא עשויה לשאת הן באחריות פלילית והן באחריות נזיקית בסכומים משמעותיים.