עבירת מסירת ידיעה כוזבת מעוגנת בחוק העונשין תחת פרק נרחב יותר העוסק בשיבוש עשיית משפט, לצד עבירות נוספות דוגמת הטרדת עד, עדות שקר ואחרות. ההתייחסות לעבירות הללו בכלל ולעבירת מסירת ידיעה כוזבת בפרט, באה לשמר את יכולתן של רשויות החוק לניהול הליכים פליליים החותרים לחקר האמת, להגנה על זכויותיהם של נאשמים וקורבנות דבר עבירה גם יחד.
מסירת ידיעה כוזבת חוק העונשין
סעיף 243 לחוק העונשין קובע כי מסירת מידע כוזב לרשויות החוק, בידיעה ובכוונה, אודות ביצוע של עבירה פלילית מסוג פשע או עוון, מהווה עבירה פלילית בפני עצמה, ודין המורשע בעבירה זו הוא 3/5 שנות מאסר.
המחוקק מבדיל בין מסירת ידיעה כוזבת הטוענת לעבירת עוון- ודינה מאסר בן עד 3 שנים, לבין מסירת ידיעה כוזבת הטוענת לעבירה מסוג פשע, שדרגת חומרתה גבוהה יותר, ודינה עשוי לעמוד על עד 5 שנות מאסר בפועל.
בשני סוגי העבירות המחוקק מתייחס אל מסירת הידיעה הכוזבת בפני עצמה כאל עבירה אשר עונשה בצדה, ואינו מתנה את קיום העבירה בפתיחת הליך פלילי כנגד מושא הידיעה.
למעשה, חוק העונשין מספק שלושה תבחינים לזיהוי ולטענת מסירת ידיעה כוזבת:
- המידע נמסר לגורם בעל סמכא לפתיחה בהליך פלילי: שוטר, חוקר, תובע, פרקליט.
- המידע עוסק בעבירה פלילית אשר בוצעה כביכול על ידי צד שלישי, בין אם זהותו ידועה ובין אם לאו.
- מסירת המידע הכוזב מתבצעת בידיעה ובכוונת הטעיה.
מסירת ידיעה כוזבת- נסיבות ודוגמאות
מטבע הדברים, אין עיסוקו של האזרח התם בהטעיית רשויות החוק וביטול זמנם ללא סיבה או עניין אישי, וקיומם של אלה מוכר במספר תרחישים, דוגמת:
- יחסים בינאישיים- האשמה בהטרדה מינית, תקיפה מינית, מעשה מגונה, עבירות מין נוספות ואף אונס, כנגד ממונה/מעסיק/בן זוג נוכחי או בן זוג לשעבר. האשמות אלה עוסקות בעיקרן בנקמה, ככלי להתמודדות עם תסכול, סכסוך אישי וסערה רגשית.
חשוב לציין: רשויות החוק מתייחסות ברצינות רבה לטענה לעבירות מין, ומרבית התלונות המוגשות לעניין זה משקפות את חוויית המתלוננת ותחושתה, בין אם טענתה הובילה להוכחות ולהרשעה ובין אם לאו. יחד עם זאת, תלונות שווא שנועדו להשגת סיפוק אישי, נקמה או רווח כזה או אחר, עשויות להטיל כתם אישי והשלכות משמעותיות על אדם חף ומפשע, וגוזלות משאבי חקירה יקרים מרשויות החוק, וניצול החוק והנסיבות על ידי האשמת כזב עשוי להוביל לאישום פלילי חמור ולהשלכות על המתלוננת עצמה.
- סכסוכי גירושין- במטרה להשיג יתרון בסכסוכי גירושין, נרשמו מספר לא מבוטל של תלונות שווא, הנוגעות לאלימות של אחד הצדדים, תפקוד הורי לקוי שלו, עבירות מין, שימוש בסמים וטענות נוספות. מסירת מידע כוזב כזה עשוי להוביל להשפעה על הסדרי משמורת וראייה ולהרחקת ילדים מהורה ללא סיבה של ממש, לפגיעה בתחומי חיים אחרים שלו דוגמת תעסוקה ופרנסה ואף לעונשי מאסר בפועל. ככל שקיימת רגישות לחשיבות ההחלטות העומדות על הפרק בסכסוכי גירושין ולמטענים הרגשיים הלווים בהליכים אלה, המחוקק אינו מגלה סבלנות ורכות לב לעניין מסירת מידע כוזב ככלי להשגת יתרון אישי בסכסוכים אלה.
- הונאות כספיות- מסירת ידיעה כוזבת עשויה להתרחש לצורך עשיית רווח אישי, דוגמת תביעת חברת ביטוח, ללא עמידה בתבחינים המזכים. הגשת תלונה בגין תאונת דרכים, פריצה לבית או לעסק וגניבת רכוש וציוד. מידע כוזב הנמסר לשם תיעוד ותביעת פיצויים מחברת הביטוח עשוי להוות בסיס הן לאישום פלילי והן לתביעת נזיקין מטעם חברת הביטוח עצמה.
עוד מאמרים:
ליווי בחקירה משטרתית כל המידע >>
טענת הגנה ונסיבות מיוחדות
ככלל, מומלץ לנהל כל הליך אל מול רשויות החוק בליווי מקצועי ולאחר התייעצות עם עורך דין המומחה לתחום האמור. בין אם מדובר במיצוי זכויות אל מול הביטוח ובין אם בניהול סכסוכים אישיים או משפחתיים, עורך דין מקצועי ידע לנווט את מרשו באחריות ולהגן על האינטרסים שלו, מבלי לגלוש לשולי החוק, ובוודאי שלא ימליץ על מסירת מידע כוזב ושקרי לרשויות ככלי לניהול ההליך.
יחד עם זאת, גם אדם המצוי תחת חשדות שיבוש ואף מסירת מידע כוזב, רשאי להגנה מיטבית, תוך בחינה פרטנית של הטענות, וניצול הגנות החוק על פי הנסיבות האמורות.
בלבול וסערה רגשית- במקרים רבים, קורבנות עבירה מצויים תחת סערה רגשית ובלבול, שמולידים מסירת גרסאות שאינן מדויקות, ומתבהרות עם הזמן. נפגעי אלימות שטעו בזיהוי התוקף, נפגעות תקיפה מינית שהוסיפו או גרעו מסדר האירועים והעובדות שלא בכוונת הטעיה כי אם מתוך בלבול, ייחשבו כמי שאינם עומדים בתבחין המודעות למסירת דבר כזב.
לסיכום:
חשש אישי- הודאה במסירת מידע כוזב עשוי להוות מוצא עבור נפגע דבר עבירה אשר מצוי תחת איום כזה או אחר, ובלא מעט מקרים נמצאו מתלוננים חוזרים בהם מטענת הפגיעה ו/או מהצבעה על נאשם, בשל איום סמוי או גלוי, כנגדם או כנגד בני משפחה ואחרים. ככל וישנה סיבה להאמין כי העדות המקורית היא הנוגעת באמת, ושינוי גרסת המתלונן/ת עשויה לנבוע מלחץ המופעל עליו- האחריות לגילוי האמת מצויה בידי רשויות החוק, ולא תושת על כתפי המתלונן המצוי בין הפטיש לסדן.
עורך דין פלילי מיומן ידע לנווט את מיוצגיו בהתאם לנסיבות המקרה, למיצוי זכויותיהם ולהגנה עלים באמצעות סילוק ומחיקת החשד/האישום, או באמצעות כלים אחרים העומדים לזכותם בחוק דוגמת הזכות לשימוע, הסדר מותנה ואחרים.
עורך דין יעקב שקלאר– עורך דין פלילי בעל ניסיון רב בייצוג נאשמים בכלל סוגי הליכים, המעמיד לרשות לקוחותיו הרבים מעטפת שירות אישית, מקצועית, מבוססת הצלחות מוכחות.
