עבירת התחזות היא עבירה מן התחום הפלילי, אשר קבועה בחוק העונשין סעיף 411, וכוללת שני סעיפי התחזות הנבדלים זה מזה בחומרתם ובענישה המוטלת בגינם:
- אדם אשר מתחזה ומציג עצמו כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות.
- אדם אשר מתחזה לאדם אחר, במטרה לממש את זכויותיו על פי צוואה או על פי דין, בכוונה להשגת/קבלת נכס.
המחוקק מבדיל בין עבירת התחזות לצורך הונאה, המתבצעת לצורך קבלת טובות הנאה ותועלת אישית- עבירת התחזות המצויה תחת עבירת עוון ודינה עד 3 שנות מאסר,
לעבירת התחזות שמטרתה קבלת נכס, כאשר לרוב מדובר יהיה בנכס נדל”ן, מה שמצביע על הונאה בהיקף כספי גבוה, וממצב אותה כעבירה מסוג פשע שדינה עד 5 שנות מאסר.
סוגים ומקרים של עבירת התחזות
לעתים הגבול בין דבר שקר, שאינו מוסרי אולם אינו עומד בקנה אחד עם עבירה פלילית, לבין התחזות של ממש, עשוי להיטשטש. חשוב לזכור כי במקרה כזה לא חוקרי המשטרה הם שיכריעו, ועצם החשד בעבירה אינו מהווה אשמה. על מנת לבחון האם החשד האמור מבוסס על תבחיני הדין הפלילי ובר יכולת לעמוד במבחן בית המשפט- חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מיומן ומנוסה.
בין סוגי עבירות ההתחזות המוכרים:
התחזות לצורך ניהול קשר בינאישי/זוגי- עבירת התחזות נפוצה, הכוללת התחזות לאדם אחר, קיים או פיקטיבי, במטרה להסתיר נתונים אישיים דוגמת: עבר פלילי, עבר משפחתי, סטטוס אישי, מצב כלכלי, ולקבל טובות הנאה אישיות, מיניות או חומריות.
התחזות לשוטר/עובד מדינה- התחזות לשוטר, עובד מדינה ו/או בעל סמכות, בין אם באמצעות לבישת מדים, זיוף תעודה או שימוש בתעודה של אחר, ובין אם באמצעות הצגת שקר בלבד, במטרה להביא אדם אחר לכדי מעשה, פעולה, הימנעות מפעולה או לכל מטרת הונאה אחרת.
התחזות באינטרנט- התחזות לאחר באמצעות אימוץ שם, זהות, תמונות ומידע אישי, ברשתות החברתיות, באתרי היכרויות ופלטפורמות אינטרנט אחרות, במטרה להפיק מידע, לנהל יחסים, ואף לבצע עבירות נוספות דוגמת שימוש בתמונות אינטימיות ומידע אישי לצורך סחיטה באיומים.
תבחינים והוכחת
כפי שניתן ללמוד, הקו בין עבירת התחזות פלילית לאמירת דבר שקר עשוי להיות דק, ולשם כך מתייחס המחוקק לממספר תבחינים הנדרשים לצורך הוכחת עבירת התחזות:
הוכחת העובדות לקיום העבירה טמון במילות המפתח שהוגרו על ידי המחוקק בהגדרת העבירה: אדם אשר מציג את עצמו ומתחזה לאדם אחר בכוונת הונאה
עוד שירותים:
היסוד העובדתי:
מעשה- היסוד לקיום המעשה הוא הצגה עצמית של החשוד אל מול קורבן העבירה לכאורה. על רשויות האכיפה להוכיח קיום אינטראקציה אחת או יותר, פנים אל פנים או באמצעים אחרים, בהם החשוד הציג את עצמו בפני האחר.
כזב- ההצגה העצמית הייתה באמצעות דברי כזב: החשוד שיקר בהצגת שמו, ו/או גילו, ו/או עיסוקו, ו/או מצבו האישי, ו/או מקום מגוריו, ו/או משרתו ומקום תעסוקתו.
היסוד הנפשי:
הוכחת היסוד הנפשי עוסקת בהגדרת המחוקק הנוגעת ל: כוונה. על מנת להוכיח עבירת התחזות ולהבדילה מאמירת דבר שקר, על גופי החקירה להוכיח כוונה לביצוע הונאה, כאשר כוונה זו מבוססת על היסוד הנפשי, המעיד על מודעות לביצוע עבירת התחזות ומשמעותה וכוונה להפיק ממנה טובת הנאה כזו או אחרת.
חשוב לדעת: עבירת התחזות אינה מחייבת את ביצוע ההונאה בפועל, וגם התחזות שלא צלחה לכדי ביצוע ההונאה בפועל, היא בבחינת עבירה ככל שהוכח היסוד הנפשי והכוונה לצד היסוד העובדתי.
עורך הדין הפלילי יעקב שקלאר מציג ניסיון רב שנים במשפט הפלילי, מייעץ ומלווה חשודים ונאשמים, תוך בניית קו הגנה מבוסס שליטה בחוק ובפסיקה, ייצוג אל מול רשויות החוק בחדרי החקירות ומחוצה לו, ביטול אישומים וסגירת תיקי חקירה וייצוג משפטי מקצועי ונטול פשרות במקרה הצורך
