הגשת ערר על סגירת תיק חקירה היא פעולה העומדת לזכות נפגעי עבירה, בנסיבות בהן הם חשים כי לא זכו להליך הוגן ולצדק, תוך אי מיצוי הדין כנגד החשוד בדבר עבירה.
הליך הגשת ערר על סגירת תיק חקירה הוא למעשה הליך רשמי המצוי במסגרת זכויות נפגעי עבירה. חלק מזכויותיהם של נפגעי עבירה נוגעים בזכות לקבלת מידע, ולעדכון מרשויות החוק בכל הנוגע להתקדמות הטיפול בתיק- ובהליך התלוי כנגד החשוד בביצוע עבירה כנגדם. מדובר בסוגיה משפטית מעט סבוכה, שכן סמכות התביעה בגין ביצוע עבירה פלילית במדינת ישראל עומד בידי רשויות החוק: משטרת ישראל והפרקליטות, ונפגע העבירה הוא המתלונן בתיק, לעתים במעמד עד, אולם אינו בר סמכא בקבלת ההחלטות בנוגע להליך הפלילי כלפי החשוד.
בשל המורכבות האמורה, נקבעו זכויות נפגעי עבירה, בניהן קבלת המידע אודות מעמד התיק וההחלטות, זכות לייצוג נפגעי עבירה וכן זכות ערר על קבלת ההחלטות, בניהן ערר על סגירת תיק חקירה.
מה משמעות ערר על סגירת תיק חקירה וכלפי מי הוא מופנה
ערר על סגירת תיק חקירה – סגירת תיק חקירה יכולה להתקיים בשני מועדים:
- החלטה שלא להמשיך בהליך חקירה לאחר קבלת התלונה מנפגע העבירה, מיד או לאחר חקירה בסיסית בלבד. במקרה זה ההחלטה תירשם כהחלטה לאי פתיחת חקירה בנושא בצירוף סיבת ההחלטה.
- החלטה על סגירת תיק החקירה ללא הגשת כתב אישום- לאחר מיצוי הליכי החקירה ותוך ציון סיבה מן הסיבות הקבועות בחוק לעניין זה (חוסר בראיות, חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור).
