הגננת המתעללת, מה קורה עכשיו?

היום הוגש כתב אישום כנגד הגננת כרמל מעודה ובו 18 אישומים על התעללות ב-11 פעוטות, המתעדים התנהגות מופרעת, סדיסטית, מתעללת של הגננת בתינוקות רכים בשנים.

כתב האישום מצייר תמונה של אישה מרושעת, או מופרעת בנפשה. המעשים כה מקוממים, עד כי כל אדם שלבו נמצא בצד הנכון, רוצה שהגננת תיענש בכל חומרת הדין – ולאלתר.

העניין הציבורי שתיק זה מעורר, מדגים את האהבה והדאגה שאנו רוכשים לילדנו, כשאנו מניחים, מתוך אמון, שאנו מוסרים אותם לידי מטפלים נאמנים ואחראים, לכל הפחות, ואף אוהבים, שכן מי יבחר לטפל בילדים כאשר הוא שונא אותם ומתעלל בהם והם מפריעים את מנוחתו, עד כדי כך, שהוא מכה אותם, מטיח אותם, קושר אותם, מאכיל אותם בקיא ומבצע בהם מעשי התעללות שהדעת אינה סובלת?

כרמל מעודה בסרטון שמתעד התעללות קשה בילדים (צילום מסך)

אלא שהזעקה הציבורית למצות עם הגננת את הדין, אף שמוצדקת ונדרשת, לא יכולה לקבל מענה במציאות המשפטית. נסביר: עצם העובדה שהוגש כתב אישום על מעשים חמורים מאוד, אינה מספיקה כדי לאפשר מעצר על הגננת המתעללת עד תום ההליכים. כדי לאפשר זאת, על בית המשפט לבחון שלוש סוגיות חשובות: ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופת מעצר.

הראיות לכאורה הן אותן הראיות הגולמיות שמביאות לסיכוי סביר להרשעה. לפי הפרסומים עד כה ובעיקר הסרטון המחריד שרבים מאיתנו צפו בו, ניכר כי אכן ישנן ראיות מוצקות. אז למה להמתין לפסק דין, כאשר הכל מצולם, ולמעשה המעצר בא על חשבון העונש שייגזר בסופו של יום? אלא שבית המשפט העליון כבר פסק שיש לבחון בנוסף לחומרת העבירה גם גורמים נוספים:

ראשית, האם המעשים כשלעצמם מעידים על מסוכנות. ולעניין זה ׳מסוכנות׳ הינה אותה האפשרות שהגננת תשוב ותבצע עבירות דומות בעתיד, במהלך המשפט. במקרה של מסוכנות, המעצר הוא מניעתי ונועד למנוע מעבריין מועד להמשיך ולפגוע בציבור בעבירות מאותו סוג.

שנית, בודק בית המשפט מיהו העבריין עצמו, האם הוא בעל עבר פלילי, מה גילו, מהן תולדות חייו והאם אופיו בעבר מעיד על מסוכנותו. לעיתים, בית המשפט נזקק להמלצה של שרות המבחן, אשר בוחן את הנאשם ואת הערבים שלו, אם ניתן לסמוך עליהם.

כרמל מעודה בבית המשפט, מעצד או חלופת מעצר? (צילום מסך)

עילת מעצר נוספת הינה ׳המלטות מאימת הדין׳. לעניין זה קבע בית המשפט העליון, כי יש לבדוק האם ישנה כוונת הימלטות ולא די בחשש כללי. במקרה של הגננת, שאינה בעלת עבר פלילי, אין עילת המלטות בולטת. עילת מעצר נוספת הינה ׳שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים׳. גם עילה זו במקרה הגננת הינה עילה חלשה, שכן כתב האישום בנוי על הסרטונים המתעדים את מעשי ההתעללות.

נותרנו עם כן עם עילת המסוכנת, והשאלה המהותית היא האם צפויה הגננת במהלך המשפט להמשיך ולפגוע בתינוקות נוספים. על אף שהמעשים מחרידים ושכולנו רוצים ברעתה של הגננת, בית המשפט חייב לנתק עצמו משיפוט מוסרי, ערכי או עונשי. המעצר אינו מהווה מקדמה על חשבון העונש.

במקרה זה, הדעת נותנת, שהגננת לא תמשיך ותפגע בתינוקות נוספים במהלך משפטה, קודם כל כיוון שהעבירות בוצעו במסגרת עבודתה שהופסקה לאלתר ושנית, כי בית המשפט ירחיק אותה ממגע עם תינוקות.

במקרים בהם אין הצדקה למעצר, ניתן לבחור בחלופת מעצר שנועדה להשיג את תכלית המעצר, בתנאים שפגיעתם בחירותו של הנאשם מועטה יותר ממעצר של ממש. במקרה זה, ׳מעצר בית׳ ישיג את מטרת המעצר, שכן יבטיח את מניעת מגעה של הגננת עם הציבור בכלל ועם ציבור הילדים בפרט, באמצעות פיקוח אנושי או אף איזוק אלקטרוני.

כרמל מעודה, דואליות בין אמת אובייקטיבית לאמת משפטית (פייסבוק)

לכן, אף שהגננת צפויה, ובצדק, לענישה מחמירה, שתכלול גם עונש מאסר בפועל לשנים מספר, הרי שעד המשפט, וכדי להבטיח הליך משפטי הוגן וראוי, סביר שהגננת תשוחרר לחלופת מעצר בדמות מעצר בית – ולו באיזוק אלקטרוני, עם מפקחים אנושיים וערבויות כספיות, אשר יבטיחו את התייצבותה לדין.

כמו בכל דבר בחיים, גם בתיק זה קיימת הדואליות בין אמת אובייקטיבית לאמת משפטית. ככל שאנו כבר יודעים את העובדות, ותאווי נקם ושילם לגננת המנוולת על מעשיה הרעים, עדיין קיים איזון בין ערכי הרתעה וגמול, לבין ערכים דמוקרטיים של הגנה על זכויות, חזקת החפות והצורך להקפיד על הליך הוגן וראוי, במסגרתו תתאפשר לנאשמת הגנה משפטית מלאה.

לקריאה נוספת:

הרשעת הסייעת בהריגת יסמין וינטה, למה עסקת טיעון?

** עו”ד יעקב שקלאר, הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, מרצה בפקולטות למשפטים ובהשתלמויות לשכת עורכי הדין בנושאי עבודת הסנגור הפלילי

תוכן מקורי: http://saloona.co.il/blog/whatnext/