|
דורינה עדיין כואבת את מותה של בתה השנה וחצי, גם אחרי גזר הדין ששלח את המטפלת שלה ל-17 שנה בכלא. “מקווה שהמטפלת תסבול בכלא כמו שאני סובלת”, היא אומרת. ללא בן זוג ועם נזק כלכלי, היא מקווה להמשיך ולעבוד בארץ רעות עוזיאל | mako | פורסם 16/07/19 14:12
|
|
|
|
אחרי הטראומה הקשה שחוותה, לדורינה ברור מה הפתרון שצריכה לאמץ המערכת כולה. “המדינה צריכה לקבוע שלא יהיה שום גן בלי מצלמות שאפשר יהיה לעקוב בזמן אמת אחרי מה שקורה בגן. רק ככה אפשר למנוע התעללות בגנים. כולם אומרים לי לא להאשים את עצמי. אבל התמונה שלי בטלפון היא התמונה של יסמין. כל יום אני רואה את התמונה של יסמין ואני מאשימה את עצמי כי אני שמתי את יסמין שם בגן. לא היה לה טוב שם”.
את חושבת על ילדים נוספים?
דורינה, מבקשת להישאר ולגור כאן בישראל והגישה בקשת אשרה דרך עורך דינה, יעקב שקלאר. “אנחנו רוצים להישאר בישראל. זאת מדינה נהדרת. קיבלו אותנו יפה. אנשים טובים עוזרים מחייכים ומחבקים. יש לנו תחושת הזדהות עם ישראל ועם האנשים. אנחנו מרגישים כבר חלק מהמדינה. יש פה סדר. יש פה הגיון. אפשר לבנות כאן חיים בצורה מכובדת ואנחנו מודים לכל האנשים הנפלאים שעזרו לנו. עורך הדין יעקב שקלארדורינה וולדימיר הגישו באמצעות עו”ד שקלאר בקשה להישאר בארץ עוד שנה אחת לפחות. “היו לנו המון הוצאות והמון נזקים ואנחנו מנסים לחזור לחיים וזה לא פשוט. כמוכן יש לנו תביעה נגד הגן ואנחנו מקווים שהשופט יעניש את בעלי הגן ויגרום להם לשלם על הדברים הנוראים שעשו. אני רוצה להיות בארץ. יש כאן אנשים טובים, תמכו בי, למרות שהם לא מכירים אותי. כאן זו ארץ יפה, פה עדיף. אני רוצה לעבוד. אני לא אעשה דבר רע לאיש. התאהבתי באנשים. אני רוצה ללמוד עברית. אם יתנו לי אישור, אני אעריך את זה בכל ליבי. אני מקווה שיעשו לי משהו קטן וטוב בשבילי”. תוכן מקורי: https://www.mako.co.il/home-family-toddlers/education/Article-deab1631a7afb61027.htm?Partner=makoApp
|
