“שוחד בלי כסף זה כמו…”: נאום נתניהו בהיבט המשפטי

“ראש הממשלה, במה שנראה כמו צעד פוליטי נואש וניסיון הזנה של תסמונת השטוקהולם בה לוקים בוחריו, מבקש להגחיך את האישומים מולם הוא עתיד להתמודד בהליך פלילי ארוך”, אומר עו”ד קובי שקלאר, סניגור פלילי בכיר. “ברי, שעל אף שפרקליטיו בוודאי הסבירו לו רבות שהמושג “שוחד” אינו מוגבל למתת כספי דווקא, וכתבי אישום בגין טובות הנאה שונות ומגוונות מוגשים חדשות לבקרים, הוא יודע שהדיוטות רק מחכים לנרטיב “חמגשיות” תורן, ומעניק להם אותו – בסגנון עמך מובהק של ׳לא עבר כסף, לא עברו מעטפות –  לא היה שוחד׳. כך הוא מצהיר בדרמטיות בפריים טיים של הטלוויזיה הישראלית. אך לא כך הם פני הדברים. הגדרת המושג “שוחד” בחוק העונשין כוללת כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת”.

לדברי שקלאר, לא בכדי אמר בית המשפט העליון על הביטוי “טובת הנאה” כי “קשה לתאר ביטוי רחב יותר שהמחוקק היה יכול להשתמש בו”. “המחוקק ביקש להגן על טוהר המידות של עובדי הציבור בכך שקבע כלל לפיו “יש ספק – אין ספק”. כמעט בלתי אפשרי להעלות על הדעת קבלת הטבה כלשהי במסגרת השירות שאינה עולה כדי “טובת הנאה”. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי ביחס מועדף או פרסום אוהד ומגמתי, כל עוד לצד המעניק יש הסתמכות שעובד הציבור ישיב טובה בתורו. החוק, באופן חד משמעי, לא לצדו של ראש הממשלה בענין זה. הפסיקה אמנם טרם קבעה כי פרסום חיובי והטיית דעת קהל עולים כדי “טובת הנאה”, וזאת מן הסיבה הפשוטה, שהשאלה טרם צצה עד כה, אך הפסיקה מספקת תמונה ברורה, לפיה בהתקיים סחר חליפין של טובות הנאה או תועלות, מכל סוג, הרי שמדובר בשוחד”. לסיכום, במענה לשאלתו של ראש הממשלה באינסטגרם, לא קשה להעריך כי בית המשפט יקבע ש”שוחד בלי כסף” זה כמו… “שוחד עם כסף”.

ומה לגבי הטענות בדבר עימות עם עדי התביעה? “עימות הוא פעולת חקירה מקובלת, בה משתמשים כאשר יש עדויות סותרות, אשר לא ניתן למצות את בירורן ללא הטחתן ע”י העד בנאשם בבחינת ‘ישחקו הנערים לפני'”, אומר עו”ד שקלאר. “העימות אינו זכות קנויה לחשודים ולנאשמים, ובית המשפט אף קבע זה מכבר כי בהעדר נסיבות חריגות במיוחד, לא מדובר במחדל חקירה ובקיפוח הגנת הנאשם, שיש בכוחם להשפיע על ההליך המשפטי. עימות מתבצע על מנת לעמוד על אותות האמת, כשחסר חומר ראיות לתמיכה בעדות הראשית”.

עוד הוא מוסיף בהקשר זה “אותות האמת הם אלה שבאים לידי ביטוי באינטראקציה בין החשוד לבין העד, כאשר הם מטיחים זה בזה בלהט הויכוח את העובדות והטענות הנוגדות, בתקווה שהחשוד ישכח את שיקול דעתו וקור רוחו ויסגיר את צפונות ליבו. עימותים נדרשים כתנא דמסייע בתיקי מהימנות, כאשר העדות של עד התביעה היא הראיה המכרעת וכאשר בחינת המהימנות ע”י השופט נעזרת ע”י בחינת התנהגות החשוד והעד בעימות. בתיקי מסמכים וראיות בכתב ועדים רבים והקלטות, לעימות אין ערך גבוה והוא אף מסרבל את החקירה, שכן הוא מחייב תאום והכנה מראש. חקירתו של ראש הממשלה הייתה מסורבלת גם כך, שכן הערים קשיים על מועדי החקירה, מה גם שהחקירה לא התנהלה במשטרה אלא במשרד ראש הממשלה”. אם כן, מדוע חשוב כל כך העימות לנתניהו? “אני לא רואה סיבות מהותיות, למעט שימוש בטיעון זה לצרכי מריחת החקירה עת רבה, גיוס סימפטיה וניצול הפלטפורמה הדרמתית לנאום בחירות”, מסכם עו”ד שקלאר.

בינתיים, התנועה לאיכות השלטון שלחה אתמול (ג’) מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות נאום נתניהו, בטענה כי דבריו “נועדו להפחיד את החוקרים ואת אנשי הפרקליטות, וחמור מכך את עדי המדינה – עד כדי השפעה אסורה על מתן עדותם”. בשל כך, הפצירה התנועה ביועמ”ש לבחון את דבריו והופעותיו הפומביות של נתניהו ולבדוק האם מדובר בעבירת שיבוש הליכי המשפט והחקירה.