ריענונים באפלה

עו”ד שקלאר על התנגדות הפרקליטות לתיעוד ריענון עדים: אם אין לכם מה להסתיר, למה לא להקליט? למה לא לרענן לאור יום?!

פעם, כשהייתי סניגור צעיר ותמים, ייצגתי שני נאשמים באונס של פרוצה. הם טענו שלא היה שום אונס, אלא ויכוח על טיב השרות וגובה האתנן. הפרוצה התלוותה אליהם אחרי המפגש המיני לכספומט, שם לא הצליחו להוציא את האתנן במזומן. משם, כשהיא אומרת להם ׳חכו חכו יה זבלים, אתם לא יודעים עם מי הסתבכתם׳, הלכה לחברתה וסיפרה לה שהיא רוצה ׳לדפוק את הזבלים שזיינו ולא שילמו׳.

נכתב על ידי עו”ד יעקב שקלאר ב 04/02/2019 08:50:13.

הפרוצה ביקשה מהחברה שתעזור לה ותבוא איתה למשטרה, ותספר ששמעה את הנאשמים מנסים לשכנע את המתלוננת לא לפנות למשטרה, מתנצלים, מציעים כסף לפיצוי, בעוד שהיא מסרבת ובוכה. ואכן כך היה. הלכו למשטרה, הפרוצה סיפרה שנאנסה וחברתה סיפרה את הסיפור הכוזב וכן שנכחה במצבה הנפשי הקשה של הפרוצה, כשסיפרה לה על האונס ובכתה.

שירותים נוספים שתמצאו אצלנו

מחיקה של רישום פלילי >> | עורך דין אלימות במשפחה>>

השניים נעצרו

השניים נעצרו והועמדו לדין. את הפרקליטות ייצגה פרקליטה ותיקה ומנוסה. ביום שנקבע לחקירת החברה של המתלוננת, הגיעה הפרקליטה לבית המשפט בבוקר, קראה לי לצד והציעה לי עיסקה של שנה וחצי בפנים. מי שמבין יודע שזו עיסקה מאד מאד “נדיבה” לתיק אונס בנסיבות מחמירות, שעונשו 20 שנות מאסר. לא הבנתי את מקור הנדיבות. שאלתי: “מה קרה שאת כה נדיבה בהצעתך?”. אמרה לי: “קח את זה ואל תשאל שאלות, כי זאת הצעה שלא תחזור. אם לא תיקח אבוד לך, ממשיכים עד הסוף”. הנאשמים היו עצורים עד תום ההליכים ובחישוב של ניכוי שליש ומנהלי, היו אמורים להשתחרר תוך מספר חודשים, לו הסכימו להצעה.

אלא שלקוחותיי התמימים לא הסכימו לעיסקה הנפלאה, למרות שיכנועיי, כי עמדו על חפותם וסירבו להודות בעבירה שלא ביצעו. הם סמכו על השופטים, שלא ירשיעו חפים מפשע. Big mistake.

כשחקרתי את החברה, הבנתי למה הפרקליטה הציעה את הצעתה. במקרה, במהלך השאלות, עליתי על זה שהחברה כלל לא נכחה ליד הכספומט, כפי שטענה, ולא שמעה את הנאשמים ולא ראתה אותם אפילו. כשהטחתי בה את שקריה, אמרה שאכן כיזבה כי רצתה לתמוך בחברתה. שאלתי אותה אם סיפרה לפרקליטה על כך בשיחת הריענון. הפרקליטה קפצה ועשתה מזה “סרט”, התנגדה, ביקשה שלא תענה. השופטים פסלו את השאלה. לא משנה מאיזה כיוון שאלתי, לא נתנו לי ללכת לשם. הגנו על הפרקליטה.

בהכרעת הדין המרשיעה הסבירו השופטים את ה”שקר” כשקר לבן, שאין לו חשיבות אמיתית ושניכר היה שהפרוצה הרגשנית והדומעת אכן נאנסה, כי דיברה מ”דם ליבה”.

הנאשמים קיבלו חמש שנות מאסר בפועל. ערעור לבית המשפט העליון נדחה, כי אין זה מדרכו של בית המשפט העליון להתערב בשאלות מהימנות או בממצאים עובדתיים. לקוחותיי גם לא קיבלו שליש בגין התנהגות טובה, שכן לא הודו בעבירה ולא עברו טיפול. ישבו את כל החמש שנים. כל כך למה? כי הפרקליטה “ריעננה” את העדה וידעה שהיא משקרת, ולכן הציעה לי עיסקה מפתה. אבל במקביל נמנעה הפרקליטה מלהעלות את השקר על הכתב או לתעד אותו או להודיע לי – ואני עליתי עליו במקרה, אך נתקלתי בקיר שיפוטי גבוה ובלתי חדיר. חפים מפשע ישבו בכלא.

זו הסיבה שהשופטת מיכל אגמון החכמה, והנציב דוד רוזן ההגון, החליטו ששיחות הריענון הללו לפני העדות צריכות להיות מתועדות, כדי למנוע ׳ריענון יתר׳. אלא שעכשיו הפרקליטות הגישה בג”צ נגד השופטת המחוזית כדי לפסול את החלטתה זאת, על מנת שהריענון ימשיך להתקיים במחשכים. ואני שואל: אם אין לכם מה להסתיר, למה לא להקליט? למה לא לרענן לאור יום?!