ישנם שופטים שעושים כל שביכולתם על מנת להימנע מהכרעה בסכסוך. זהו תו אופי, שכנראה אינו נבדק במסגרת ההחלטה של הועדה למינוי שופטים. תו אופי זה מתגלה בבואם של השופטים להחליט בסכסוכים שלפניהם. שופטים ממין זה יכולים להיות בעלי אופי חביב, סובלני, אינטליגנטיים, ונעימי סבר. אין לדבר כל קשר ליכולתם להכריע בסכסוך. נדמה לעיתים כי ההכרעה בסכסוך גובה מהם מחיר רגשי או נפשי שהם לא מוכנים לשלם. ההכרעה קשה להם כשאול. הם משתדלים להימנע ממנה בכל דרך. הם דוחים את הדיון בעניינים פרוצדורליים, מעבירים אותו לשופט אחר, הם נדרשים לתסקירי שירות מבחן מיותרים, על אף שכל הנתונים נמצאים בפניהם, הם מחזירים את הדיון לביהמ”ש הנמוך יותר עם הוראות הפעלה, הם נתלים בחוות דעת של מומחים או בעלי סמכות כעוגן שאין בילתו להכרעתם.
יוצרים סחבת
בכך הם יוצרים סחבת, מבזבזים כספי ציבור, מבזבזים זמן שיפוטי יקר, זמן הצדדים והפרקליטים, המשטרה וכספי הלקוחות בהליכים אין סופיים. ולעומתם, ישנם שופטים המחליטים על סמך נתונים חסרים. נדמה להם שהבינה, שחולקה לאנושות, חולקה באופן בלתי שוויוני בעליל, כאשר הם עמדו בראש התור וחטפו מלוא החופנים המנה. הם מחליטים על רקע נתון איזוטרי או טיעון שולי או נתפסים לסוגיה זוטא. כאשר מי מהצדדים סוטה מהמלצותיהם, הם מתעצבנים ומתמלאים בתוקפנות. תגובותיהם קצרות רוח, הדיון בפניהם אינו נעים, שכן הם קוטעים אותו בשאלות המצביעות על כיוון מחשבתם. הם לא ניתנים לשכנוע ולא לתזוזה מהחלטתם הראשונית, אף אם יציגו בפניהם טיעונים כבדי משקל או ראיות חותכות. הם מגיעים להחלטות שגויות ומעוותים את הדין.
כתבות נוספות
למעבר לעמוד מחיקת רישום פלילי >> | ייצוג החזקת סמים>>
אינני בטוח מי מאלה
אינני בטוח מי מאלה אני מעדיף יותר. צריך לדעת לעבוד עם שני הסוגים. אבהיר את דבריי; כשמגיעים לשופט שאינו מחליט, הוא בדר”כ, כדי להימנע מהחלטה, מנסה להביא את הצדדים לכדי הסכמה, על מנת להפיס את דעתם. במצב דברים זה, ניתן “להשחיל” טיעונים, עובדות וראיות תוך כדי שיג ושיח, שאז השופט מתחיל להשפיע על הצד שכנגד ולהמיר את דעתו השלילית. במסגרת המו”מ הזה ניתן להגיע, אף שלא למלוא התאווה, לפחות להישאר עם חצי התאווה ביד. כמו כן, ניתן עם שופטים אלה להבין את הלך הרוח ולאן פניהם מועדות, שכן אופיים הפשרני וחסר ההחלטיות גורם להם לגלות את כל הקלפים, ולנסות להביא את הצדדים לפשרה. שופטים בלתי החלטיים כגון דא, בדר”כ אם מקפידים איתם על קוצו של יוד, והודפים אותם לעבר פינה בה הם מחויבים להחליט, מחליטים ע”פ העמדה הפופולרית, הבנאלית וע”פ עמדת בעל הסמכות, אם זאת המשטרה, אם זאת הפרקליטות ואם זאת המלצת שירות המבחן.
לעומת זאת, במקרה של השופטים המחליטים על סמך נתונים חסרים, אף שיש בכך לכאורה משום פגם, הרבה פעמים הם “נטפלים” דווקא לצד השני, שאז ניתן “ליהנות” מתכונה זאת, שאינה בוררת את כיוון הקפריזה השיפוטית, אלא ע”פ שיגיונות נקודתיים. עורך דין מנוסה יכיר גם את תו האופי השיפוטי הזה ויתאים את הטיעון הראוי לשופט שבפניו. להתייעצות עם עורך דין יעקב שקלאר לחצו כאן>> “המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי והאמור בו נועד לשמש כמידע ושירות לציבור”…
