www.takdin.co.il
30.10.2016 | עו”ד יעקב שקלאר
העיתונאית האמריקאית צבעה את הסיפור בצבעים סליזיים והציגה את שביט כסוטה מין. אם בוחנים את העובדות, ולא את המנגינה, יש כאן סיפור של גבר שניסה להתחיל עם אישה ולא הצליח, אבל שביט? רץ להתנצל. למרות שלא נקרא לחקירה ולא נתבע. ההתנצלות רק תשמש נגדו כהודאה באשמה, אף אחד לא יזכור לו חסד.
מדהים אותי כל פעם מחדש הסטייל הזה – לרוץ להתנצל על זה שמישהי נזכרה שפעם ניסו לנשק אותה. לא מבין מי מייעץ להם לעשות את זה. ביג מיסטייק.
העיתונאית האמריקאית כתבה טור על כך שלפני כמה שנים עיתונאי בכיר ניסה לנשק אותה והיא אמרה לו שזה לא רעיון טוב. תכלס, אם בוחנים את העובדות – ולא את המנגינה – היא באה אליו ללובי של המלון, התפתחה שיחה אינטימית, והוא חשב שיצא לו סטוץ בחו”ל עם חתיכה צעירה.
עד כאן סיפור רגיל של גבר שמנסה להתחיל עם אישה וכשזה לא הולך, מוותר והולך לישון בצער. מתי זה מתפתח? כשאחרי שנים יש בחירות בארה”ב והמועמד המוביל הופך בעל כורחו לעבריין מין, כשפתאום כל מיני כוכבות נזכרות שהוא ניסה לנשק אותן.
כאן – בהתפרצות של סולידריות נשית אופנתית, מאמצת הגברת שלנו את מוחה ונזכרת שוואלה, גם אותה ניסו לנשק פעם בלי להחתים אותה מראש בפני נוטריון על הסכמה מדעת, והנה צץ לו טור צהבהב מאוס וקורבני. רק כדי להציף את התופעה כמובן. לחנך. להזדהות. היא לא רצתה לפגוע באף אחד ולא ציינה שמות.
ואז החמור קופץ בראש ורץ להתנצל. על מה אתה מתנצל? נקראת לחקירה? הזמינו אותך לשימוע לפני כתב אישום? תבעו אותך בבית המשפט? אתה במו”מ לפשרה?
עצה שלי: אל תתנצלו. רק יהפכו את התנצלותכם כנגדכם להודאה באשמה. אף אחד לא יזכור לכם חסד. אתם מקבעים את אשמתכם והופכים את המתלוננת לקורבן – כשבפועל לא קרה כלום חוץ מתיאור של ניסיון נשיקה.
לאן זה לוקח אותנו? להתנצלות גברית קולקטיבית בפני נשים? בפני כל אישה באשר היא אישה? אם כך, אני מציע התנצלות למפרע. עוד לפני שבאו אלינו בטענה. שיהיה על החשבון. ככה נצא מתנצלים מראש. רגישים. עדינים. מתחשבים. אולי חטאנו ולא ידענו? אולי העלבנו אישה בלי כוונה? אולי פגענו בנשיותה? אולי התייחסנו למיניותה שלא בקונטקסט הראוי? אולי לא התייחסנו למיניותה כשמצופה היה מאתנו לעשות כן?
אני בעד שנתנצל מראש. שכל הנשים תסלחנה לנו. לא הבנו נכון את הסיטואציה. לא קראנו נכון את המפה. בכל זאת, אנחנו בסך הכל גברים. לא כל כך מפותחים. לא כל כך רגישים. פחות אמפטיים לזולת מנשים. יותר תוקפניים. אפשר להבין אותנו. אנחנו בנויים למלחמה. לא לרגשות עמוקים.
לדעתי אין שום טעם שנמתין שיאשימו אותנו. למה? אנחנו אשמים מראש בגבריותנו. לא התפתחנו מספיק כדי להבחין בין טוב ורע. אנחנו סתומים כי אנחנו בסך הכל גברים. איננו יודעים לפרש נכון את סימני החיזור הדקים ואת הרצונות העדינים השבריריים הנשיים. הרי אנחנו פילים בחנויות חרסינה עדינות.
אז להלן נוסח ההתנצלות המוצע מכל הגברים לכל הנשים באשר הן, על מנת שגברים לא יחיו במתח מתמיד: “אנו, הגברים, מתנצלים בפני כל אישה באשר היא אישה על כך שחיזרנו בגסות, הצענו בבוטות, הפגנו חוסר רגישות, נדחפנו שלא בזמן, לא נסוגנו בזמן, לא קראנו את הסימנים, לא שידרנו על אותו גל, לא הפגנו אמפטיה, לא היינו ג’נטלמנים, חתרנו למגע מהיר, לא שאלנו אם מותר, לא הבחנו ברמזים, לא עצרנו בתמרורים, לא קראנו מחשבות, לא פתרנו חידות. אנו מתנצלים על כל עבירה לפי חוק העונשין, לפי חוק הטרדה מינית, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, לפי פקודת הנזיקין. אנחנו מבקשים את סליחתכן מראש ובדיעבד, כי אך גברים היינו..”.
הבוקר, עיתונאית אמריקאית נוספת פרסמה שהוטרדה מינית על ידי עיתונאי ישראלי. מעניין מי התורן שיקפוץ להתנצל הפעם ולהסביר שחשב שהוא רומיאו סקסי ומטריף, אך גילה לאכזבתו שהוא בעצם עבריין מין…
