לאור העומס הרב בבתי המשפט בישראל חוקק בשנת 2006 הסדר שעל פיו יתקיים בפתיח המשפט הפלילי דיון מקדמי. הדיון המקדמי זכה לשמות רבים, בין היתר: יום מוקד, יום הקראה מרוכז, יום דיון מקדמי וכדומה, אך המשותף לכל השמות הללו, הוא התוצאה הקשה שעלולה להיגרם לנאשם בפלילים כשהוא מתייצב בבית המשפט ללא ייצוג של עו”ד פלילי.
ייעודו של הדיון המקדים
ייעודו של הדיון המקדמי הוא לייעל את אופן ניהול ההליכים הפליליים, על מנת לסיים את ההליכים כנגד הנאשם בהקדם. במהלך הדיון המקדמי בית המשפט מנסה לברר את עמדת הנאשם באשר להודאתו באישומים ולייתור הצורך לנהל הליך ארוך בו יבחנו הראיות במטרה לסיים את משפטו של הנאשם באותו היום.
הרצון לסיים את המשפט מהר גורם לנאשמים רבים להודות בעובדות כתב האישום, במסגרת עסקאות טיעון, שלא מבחירה. זאת, תוך כדי אמונה כי התביעה תקל עימם בהסדר טיעון. בפועל בית המשפט לא כבול להסדר הטיעון בין הצדדים והוא רשאי לפי שיקול דעתו לדחותו ולגזור עונשים כראות עיניו.
הנאשם לא יודע את החוק
למרות זאת, לעיתים הנאשם אף לא יודע, כי החוק מחייב את הסכמתו ויידועו באשר לניהול ההליך ולכן הוא רשאי לסרב לניהול ההליך המקדמי. בנוסף, החוק קובע כי לשם קיומו של דיון מקדמי הנאשם חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי.
מה שקורה בפועל הוא שנאשמים רבים מגיעים לדיון המקדמי ללא עורך דין. במצב שכזה, במקרה הטוב, מקבל הנאשם סנגור ציבורי תורן, אשר מייצג את כל הנאשמים באותו יום בשיטת הסרט הנע. את הסנגור הציבורי פוגש הנאשם כמה דקות לפני הדיון, ובמקרה הרע פוגש הנאשם את הסנגור במהלך הדיון. הסנגור מציע לנאשם ייצוג, בכפוף לתשלום אגרה של כ-300 ₪, ואם הנאשם מסכים יוצאים השניים למסדרון בית המשפט כדי שהסנגור ילמד את התיק.
אולי יעניין אתכם גם
מספר קשיים
מצב שכזה יכול לגרום למספר קשיים, הן לסנגור, והן לנאשם. כך למשל, לכאורה, לאור אופי הדיון המקדמי, הרי שלרשות הסנגור עומד זמן מועט ללמוד את התיק. בנוסף, הנאשם שבא להישפט בבית המשפט מוצא עצמו במסדרון ומבקש סיוע משפטי שיש בו להכריע את גורלו.
כתוצאה מכך, ייתכנו מקרים בהם נאשמים ירגישו שלא בנוח לדבר במסדרון ויימנעו מלספר עובדות שיש בהן אף לזכותם מהאישום. חמור מכך, לעיתים לאור אופי ההליך מנסים הצדדים להגיע כמה שיותר מהר לסיומו של המשפט. הנאשם מקבל תחושה כי ישנה אווירה של שוק וכי הוא לא קיבל את יומו בבית המשפט. בית המשפט העליון הביע מורת רוחו מההסדר של ימי הדיון וקבע כי יש לאפשר לנאשם הליך משפטי הוגן וייצוג הולם (להרחבה ראו: רע”פ 2292/08 אמסלם נגד מדינת ישראל). לסנגור הציבורי שכאמור מייצג את כלל הנאשמים של אותו יום יש מניע ותמריץ לסיים את הדיון באותו התיק במיידי ולא ליתן ייצוג יסודי, וזאת עקב שיטת התגמול הנהוגה בסנגוריה הציבורית. בין הנאשם לסנגורו לא מתפתחים שום יחסי אמון הנדרשים לייצוג משפטי ראוי.
לסיכום המאמר
על כן, לכאורה, בהסתמך על הזמן המועט שהיה ברשות הסנגור והמידע המועט שמוסר הנאשם, הסנגור מנסה להגיע לידי עסקת טיעון שבה הנאשם יודה באישומים או באישומים מופחתים בתמורה להפחתה של העונש. עבור נאשמים שייתכן והם זכאים, גם עונש של מאסר על תנאי או קנס מהווה עונש לא מוצדק שיש בו כדי להכתים את חייהם לתמיד.
לשם מניעת מצב שכזה על הנאשם לפני הדיון לפנות לעורך דין מיומן שיגיע לבית המשפט מוכן, לאחר שלמד את התיק היטב ולקיים שיחה עם הנאשם ללא לחץ והפרעות מן הסביבה, ורק כך הנאשם יזכה לייצוג הולם ולא ייפגעו זכויותיו. “המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי והאמור בו נועד לשמש כמידע ושירות לציבור”…
