סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים קובע כי למרות ביצוע עבירה בת מעצר ולמרות קיומן של ראיות לכאורה, חובה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר: ( כגון, מעצר בית, הרחקה ממקום פלוני או אדם אלמוני , יציאה מהבית בליווי ובפיקוח), וזאת אם ניתן לשלול את המסוכנות של הנאשם כלפי הזולת או כלפי הרכוש וחשש לשיבוש והמלטות מההליך הפלילי.
לא יצווה בית המשפט לעצור את הנאשם, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:
א. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה.
ב. לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו לא להיות מיוצג בידי סניגור.
כדי להשתחרר לחלופת מעצר מומלץ לשכור שירותי עו”ד ותיק, המתמחה במשפט הפלילי ובקיא בהלכות המשפטיות שנקבעו בבית המשפט העליון, שכן התנהלות לא נכונה בדיוני המעצר עלולה להביא לתוצאה חמורה של מעצר עד תום ההליכים, ומשם קצרה הדרך למאסר מאחורי סורג ובריח, גם בתיק העיקרי!
כמשרד המתמחה בתחום הפלילי מעל ל – 20 שנה, צברנו ידע וניסיון רבים בדיוני בקשות מעצר עד תום ההליכים בתיקים של פשע חמור. במשך השנים משרדנו שחרר לחלופת מעצר מאות נאשמים שהואשמו בעבירות חמורות, ראה למשל:
