מאת ” פוסטה”:www.posta.co.il – התיק האוסטרלי הראשון נופל
התיק האוסטרלי הראשון נופל
אבי לוקר, בן טובים מהקריות, שנאשם בהעברת מיליון אקסטזי לאוסטרליה בשותפות עם יצחק אברג’ל, הציג גרסה אמינה שמערערת את אמינות עד המדינה “החיפאי” * פרקליטו יעקב שקלאר סיפק קדימון למתקפה הצפויה על עדויות השמיעה של עדי המדינה ועל הניסוחים המעורפלים בכתב האישום
אבי לוקר מקריית ביאליק, הנאשם בביצוע עסקת ענק של העברת מיליון כדורי אקסטזי מהולנד לאוסטרליה, בשותפות ישירה עם יצחק אברג’ל, הוא המשוחרר הראשון בפרשה 512. כך נקבע ביום חמישי (3 ספטמבר) על ידי השופט בני שגיא מבית משפט המחוזי בתל אביב – החלטה שהתקבלה בהסכמת התביעה והממונה על התיק, עו”ד ניסים מירום.
סעיף שבע בכתב האישום מייחס ללוקר, אברג’ל וישראל אוזיפה ביצוע עסקת הסמים כחלק מהפעילות של ארגון הפשע בשנת 2003. לפי כתב האישום, לוקר ואברג’ל רכשו באירופה במימון משותף מיליון כדורי אקסטזי, שנמסרו על ידי אנשי קשר של הארגון באוסטרליה לחבורת אופנוענים מקומית, כדי שאלה יסייעו לשווק את סם המסיבות ביבשת הענקית. אולם, נטען בכתב האישום, אחרי שהאופנוענים מכרו כ-200 אלף כדורים ומסרו את הכסף לנציג הארגון, שזהותו אינה ידועה, נעלם נציג הארגון עם הכסף והאופנוענים סירבו להמשיך בשיווק ללא קבלת העמלה שלהם, ומשלא קיבלו את העמלה המובטחת הם נעלמו עם יתרת הכדורים.
בכתב האישום נטען כי עלות כדור אחד באירופה היתה דולר אחד ואילו באוסטרליה העלות הגיעה ל-12 דולר, ולפיכך שווי העסקה בשקלים הגיע לכדי 33 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, שמבוסס על עדויות “חדשות” מ-2012 של עד המדינה “החיפאי”, בשלב הזה פתחו אברג’ל, אוזיפה, לוקר ואחרים במצוד אחרי הבלדר שנעלם עם הכסף, ונטען כי במצוד הזה נטל חלק עד המדינה שלדבריו גם הוא התבקש לסייע באיתור הבלדר.
אולם, קריאה מעמיקה של האישום המדובר מלמדת שעד המדינה אינו יודע לנקוב בשמו של הבלדר שנעלם. מעבר לכך, מתברר כי האישום השביעי כולו מנוסח בצורה רשלנית, ללא עקביות עובדתית בפרטים ובסיפור התהליך, מה שמותיר שאלות פתוחות רבות מדי בכל הקשור לנאשמים אחרים שמיוחסות להם עסקאות סמים באוסטרליה.
הפרומו של שקלאר
בדיון מיוחד שנערך ב-30 באוגוסט בפני השופט בני שגיא ביקש הסנגור, עו”ד יעקב שקלאר, לשחרר בערבות את לוקר מחוסר ראיות, תוך שהוא מציין כי סעיף האישום המיוחס למרשו במסגרת כתב האישום הכללי נוסח בצורה סתומה ורשלנית ביותר, ולא ניתן ללמוד ממנו דבר למעט רצונה של התביעה להשתמש במרשו ובאישום השביעי, כדי להרחיב את היריעה נגד ארגון הפשע לכאורה.
עו”ד שקלאר ציין, כי חרף העובדה שכתב האישום מבוסס על עדויותיו של עד המדינה “החיפאי”, הוא לא קיבל עד היום את תצהיר העדות הראשי שלו, כפי שנמסר בשנת 2008 בפני חוקרי ה-DEA במסגרת התיק האמריקאי נגד אברג’ל (עליו הוא מרצה את מאסרו הנוכחי), והוא כסנגור נדרש להסתמך על מספר רב של עדויות שנמסרו על ידי עד המדינה בהזדמנויות ומועדים שונים.
נציגי התביעה מפרקליטות מחוז תל אביב ומחוז מרכז, עורכי הדין אלכסנדרה קרא, מיכל מזור ונתנאל בוז’ו, טענו כי הם אינם רשאים להעביר את התצהיר הראשי מארה”ב, שכן בשלב זה הוא נכלל בתעודת החיסיון. לדבריהם, עדויות עד המדינה שנמסרו להגנה, בתוספת תמלילי האזנות סתר ועדויות נוספות, מספיקות בשלב זה של דיון על מעצר עד תום ההליכים.
בתגובה, עו”ד שקלאר פתח במונולוג תקיף, שמהווה קדימון למה שצפוי לאורך המשפט של פרשה 512 כולו, במסגרת המאבק של ההגנה לקבל מהתביעה את מלוא חומר הראיות שנאסף בחקירה ארוכת השנים, בין היתר כדי לערער על אמינות עדי המדינה.
“איך אני יכול להתבסס רק על העדויות הגולמיות של עד המדינה”, תהה עו”ד שקלאר,“מדובר בפושע חסר מוסר ומצפון מהסוג הגרוע ביותר, אלים, נרקומן, סוחר בסמים וסוחר אמל”ח, זייפן, מתחזה, מניפולטיבי, שדרך השקר היא דרכו הראשונה, חי בעולם עברייני ושיקע את עצמו עד צוואר בעולם של אלימות, פחד, טרור, נשק ורצח. העד הזה בא לרצות את מפעיליו תמורת טובות הנאה… למנוע מההגנה דברים שאמר (בארצות הברית), אין לזה עיגון בחוק ואין להם זכות לעשות זאת….
“העד הזה כל כולו עדות שמועה”, אמר שקלאר וטען שזה המקור לניסוחים המעורפלים בכתב האישום. “עד המדינה לא היה שותף לעבירה, הוא לא ראה שום דבר, הוא לא יודע איזה סמים, לא ראה סמים, הוא שמע סיפורים מאנשים, ומספר אותם אחרי הרבה מאוד שנים… כל הבסיס שלו אינו קביל, ולא רק ברמה של המהיימנות… בלתי אפשרי לקבל את העדות שלו… זה עד רמאי עם עדויות שמיעה בלבד… לא רק שלא נותנים את התצהיר המקורי שלו, הם גם לא נותנים לראות את הסכם עד המדינה איתו, כדי שנראה מה הוא מרוויח מהשקרים שלו”.
שקלאר טוען כי התביעה מנסה להטביע אותו בחומרי חקירה רבים על ארגון הפשע לכאורה, שאינם רלוונטים ללקוח שלו, בזמן שהיא מסתירה ממנו את הפריטים הרלוונטים לאישום נגד מרשו שהוא אדם ללא עבר פלילי בכלל.
מאחר והראיות לכאורה נגדו הן בעיקר עדויות על תקופה מלפני 12 שנה, שקלאר ביקש מהשופט להפנות את מרשו לתסקיר שירות מבחן טרם שחרור בערובה, ואף לקבוע כי אין ראיות בכלל, ולא להסתפק באמירה הרגילה במקרים מהסוג הזה שהראיות חלשות וכדומה.
השופט בני שגיא הבהיר כי המדינה טרם השלימה את תהליך החיסיון של הראיות השונות בתיק, וכי נשקלת האפשרות לכלול בתוך תעודת החיסיון שתתבקש גם את תצהיריו המקוריים של העד בארצות הברית (במסגרת עדויותיו נגד אברג’ל ואחיו משה מלול, ואחרים). לפיכך, הוא ביקש להסתפק בעדויות שנמסרו להגנה והציע לדחות את הדיון על מעצר עד תום ההליכים עד שההגנה תלמד את החומר הראיות הקיים. עו”ד שקלאר “הפתיע” ודרש לקיים לאלתר דיון על הראיות.
מדינת ישראל נגד “העורב”
התובעים מסרו לשופט קלסרים עם עדויות עד המדינה, והקלטות התומכות בהן, לכאורה. לפי התביעה, העד נכח בדירת מסתור של הארגון בספרד בשעה שנערכו ממנה שיחות עם לוקר, על פרטים של עסקת הסמים. כמו כן טען עד המדינה בעדויותיו, כי הוא עצמו שמע פרטים על עסקת הסמים המדוברת מלוקר עצמו ואף מהנאשמים – יצחק אברג’ל וישראל אוזיפה.
עו”ד שקלאר טען בבית המשפט בהקשר זה, כי מהסברי התביעה עצמה עולה כי מדובר בעדויות שמיעה, שהנאשם ואחרים סיפרו לכאורה לעד המדינה. כך גם לגבי שיחות הטלפון, שקלאר טען כי עד המדינה לא נטל בה חלק אלא רק הקשיב לשיחה שניהל אחד הצדדים (ציון אלון), מבלי לשמוע את הצד השני (לוקר).
לפי התביעה, גם עד המדינה “הנתנייתי” מסר פרטים על מעורבותו של לוקר בעסקי האקסטזי של הארגון, ועל עסקת הסמים הכושלת באוסטרליה. עו”ד שקלאר טען בהקשר זה, כי הוא לא קיבל כלל את עדותו של “הנתנייתי”, שמרשו לא הכיר אותו ולא נפגש איתו.
עדות נוספת עליה נסמך האישום נגד לוקר היא, עדות של שי סילאן מטבריה, שהיה מראשוני המשוחררים בפרשה 512, בהסכמת המשטרה. לפי התביעה, סילאן, מקורבו של לוקר, אישר בחקירתו במשטרה כי הוא סייע ללוקר להעביר כספים לישראל – בעוד המדינה טוענת כי מדובר בכספי סמים, סילאן טען במשטרה כי מדובר בכסף מעסק שלוקר סגר.
נציגי התביעה הפנו גם לעדות שנגבתה מאחיו של לוקר, יוסי לוקר, אשר אישר כי אחיו היה מכונה, “העורב”, וכי הוא שהה באוסטרליה, ואף נפגש עם אדם בשם דוד נקש, שעד המדינה “החיפאי” טוען כי הוא היה השותף לעסקה.
לפי האזנות סתר שנאספו על ידי החוקרים באותן השנים, לוקר נשמע מדבר עם אחרים על הבלדר שהבריז עם הכסף, ועל הדרכים לאתר אותו, ואף שוחח על כך עם יצחק אברג’ל עצמו.
התביעה טוענת כי יש ברשותה ראיות מחזקות נוספות לעדויות עד המדינה “החיפאי” אשר מתייחסות לשימוש של לוקר בדרכונים מזוייפים כדי להיכנס לאוסטרליה. לפי התביעה, בדרכון הישראלי של לוקר יש חותמות יציאה מישראל בלבד אבל אין בו חותמות המעידות על הנסיעות לאוסטרליה ומדינות נוספות, חרף העובדה שיש ראיות לכך שהוא שהה באוסטרליה בתקופה המדוברת. משמע, מסיקים בתביעה, לוקר השתמש בדרכונים מזוייפים, שיטה של חברי הארגון שעד המדינה החיפאי חשף בעדויותיו השונות.
לסיום טוענת התביעה, כי השתיקה של לוקר בחקירה עומדת לו לרועץ מבחינת הראיות נגדו, הן על רקע השהייה באוסטרליה והן עקב הפגישות עם יצחק אברג’ל. בפרקליטות הודו כי אין לו עבר פלילי, אבל ציינו כי לפי המעקבים וההאזנות הסתר עולה בבירור שאבי לוקר היה חלק בלתי נפרד מהקבוצה “החיפאית” בארגון הפשע, הוא התגורר איתם בדירות מסתור וכאמור שוחח עם יצחק אברג’ל ישירות.
בנוגע לעילת מעצר עקב החשש מהימלטות טענה המדינה, כי מאז 2002 לוקר נוסע לחו”ל כל חודש ושוהה שם למעלה ממחצית החודש לפחות, כאשר בישראל אין לו רכוש, דירה או מכונית.
