עבירות אלימות במשפחה הפכו לתופעה שכיחה ורעה חולה המשקפת ניצול של עליונות פיזית כלפי חלשים יותר, במקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבור כל אדם, אישה וילד- הבית והמשפחה. במטרה לצמצם את התופעה, נוטה מערכת המשפט בישראל להחמיר עם הנמצאים אשמים בעבירה זאת, ולהטיל עליהם עונשים כבדים העלולים להגיע עד לכדי מספר שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
עוד בתחילת ההליך ואף בטרם הוגש כתב אישום, עלול החשוד בביצוע עבירת אלימות במשפחה להיעצר על ידי משטרת ישראל, ולספוג פגיעה בחירות האישית ובשם הטוב, גם כאשר מדובר בחשוד אשר אינו בעל עבר פלילי, ועומד בסיטואציה ולצרכי חקירה לראשונה בחייו.
לצד ההגנה על קורבנות העבירה, תחום עבירות אלימות במשפחה נתון למורכבויות רבות, בחלקן השימוש בתלונות ובהאשמות שווא ככלי משחק בניהול סכסוכים משפטיים וסכסוכי גירושין, לצורך קידום אינטרס אישי ו/או מתוך סערה רגשית וכפעולת נקם.
תפקידה של מערכת החוק, החל משלב קבלת התלונה, הוא להבין את עומק הסיטואציה, היכולת להוכיח את קיום דבר עבירות אלימות המשפחה, מיצוי הדין והגנה על קורבן העבירה.
עבירות אלימות במשפחה – דבר המחוקק
המחוקק הישראלי מבדיל בין תקיפה שמבצע אדם כלפי זר, לבין תקיפה שמבצע אדם כנגד בן משפחה, רואה בחומרה את ניצול הכוח והפרת הביטחון האישי שלרוב מופנה כלפי נשים וילדים, וקובע עונש כפול בחומרתו, במקרים של עבירות אלימות במשפחה.
בבואו לבחון את העונש שיטיל על הנאשם, בית המשפט נדרש להעמיד לנגד עיניו את הנאשם העומד בפניו, ועל רקע האירועים המיוחסים לו וקבלת טיעוני התביעה, בהנחה וזו העמידה את חובת ההוכחה הנדרשת, לגזור את דינו. הענישה מתבצעת תחת התייחסות אל תכליות ההליך הפלילי, ביניהן הרתעה, מניעה ושיקום.
תפקידו של בית המשפט הוא יצירת איזון בין חומרת העבירה שבוצעה, נסיבותיו האישיות של הנאשם ומטרות הענישה, בהליך אשר בסיומו יביא לגזירת הדין בענישה מותאמת.
למעבר למאמר בנושא של דיני משפחה לחצו כאן>>
תבחינים לקביעת גזר דין עבור מורשעי עבירות אלימות במשפחה
בין התבחינים עליהם נדרש בית המשפט לתת את הדעת:
- עברו של הנאשם- האם מדובר באדם נורמטיבי שמעד בפעם הראשונה ונהג באלימות בשל סערת רגשות נקודתית, או שמא מדובר במי שמעמיד את צרכיו ורצונותיו בראש כדרך קבע, נוהג באלימות ככלי להשגת רצונו או לפריקת זעמו, וחוזר לסורו ולהתנהגות אלימה כדרך חיים, ללא נטילת אחריות והפקת לקחים מאירועים קודמים.
- הנזק שנגרם לקורבן העבירה- עבירות אלימות במשפחה באשר הן אינן לגיטימיות, אולם בית המשפט נדרש להבחין בקביעת גזר הדין, האם בעקבות אירוע האלימות נגרם נזק כלשהו, גופני או נפשי לקורבן העבירה. עבירת אלימות שכללה דחיפה/סטירה, ללא גרימת נזק פיזי למעט השפלה ופגיעה אישית, תזכה להתייחסות מקלה ביחס לעבירת אלימות שגרמה לנזק זמני או מתמשך, אשפוז, צורך בטיפול רפואי וכדומה.
- היקף ומשך האירועים- האם מדובר באירוע אלימות בודד או במסכת אירועים מתמשכת על פני תקופה, בין אם זו תועדה באמצעות תלונות במשטרה ובין אם הוסתרה תחת דלתיים סגורות.
