נכתב על ידי מיכאל פרוסמושקין ב 12/03/2018
השופטת חדוה וינבאום וולצקי החליטה שבקשת הפרקליטות לשחרר נאשמים בסופ”ש עקב מעצרו של שוטר ימ”ר, אינה דחופה. הסנגורים פנו לסגן נשיא בית המשפט, השופטת נאלצה לתקן החלטתה, והנאשמים שוחררו. אחד הסנגורים: “חוסר רגישות של השופטת”.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, חדוה וינבאום וולצקי, סירבה (חמישי, 8.2) לדון בבקשה דחופה של הפרקליטות, אשר ביקשה לשחרר בתנאים מגבילים את הנאשמים בניהול רשת לייבוא נשים למטרות זנות. את החלטתה נימקה השופטת בכך שהבקשה הוגשה לפתחה בערב, “מחוץ לשעות העבודה”. בעקבות החלטת השופטת, סנגורים בתיק פנו לסגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט גלעד נויטל, ששוחח עם השופטת והנחה אותה לשבץ את התיק ביום שישי בבוקר, אז הנאשמים גם שוחררו לבסוף.
מדובר באחד התיקים המטלטלים של התקופה האחרונה. בתחילת חודש מרס הוגש כתב אישום נגד שישה נאשמים בניהול רשת לייבוא נשים מחו”ל וסרסרות בישראל. יחד עם כתב האישום החמור, שהוגש בתום חקירה סמויה של ימ”ר תל אביב, הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. בתקופה הקרובה, לאחר לימוד חומרי החקירה על ידי הסנגורים, אמורים היו להתקיים דיונים בבקשה.
בשבוע שעבר עלה חשד ששוטר מהימ”ר, שהיווה חלק מרכזי בחקירת הפרשה ואף ייצג את המשטרה בהארכות מעצרם של הנאשמים, קיים יחסי מין עם שתיים מהמתלוננות בתיק. עם קבלת הדיווח, הטיפול במקרה הועבר למחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) שעצרה את השוטר בחשד לשוחד, שיבוש הליכי חקירה ועבירות מין בנשים אשר מסרו עדות כקורבנות סחר בבני אדם. לאחר שעות של חקירה, השוטר שוחרר למעצר בית.
“אנו רואים באירוע, ככל שארע, כאירוע חמור ביותר, אשר לא עולה בקנה אחד עם ערכי משטרת ישראל ונוגד את טוהר המידות המצופה מכל אדם בכלל ומאיש אכיפת החוק בפרט”, נמסר מהמשטרה עם מעצרו של השוטר, “ככל שיימצא שהדברים אכן משקפים את המציאות, אדם כזה איננו יכול להמשיך ולשרת… הוחלט להוציא את השוטר לחופשה כפויה באופן מיידי ובמהלכה יוזמן לשימוע לקראת פיטוריו”.
עו”ד יעקב שקלאר, המייצג מספר מהנאשמים, אמר בעקבות מעצרו של השוטר: “מדובר בחוקר שאף הופיע כטוען מעצרים שליווה באופן הדוק את התיק גם בחקירה וגבם בבית המשפט, תוך שהוא זועק זעקות צדקניות נוכח סבלן של נשים אומללות, נוזף בסנגורים שהם ‘מקלים ראש’ בחומרת התיק ומנפח באופן בומבסטי את העבירות המיוחסות לנאשמים, תוך כדי זה כשהוא במקביל – כך על פי החשד – מנצל את חולשתן של אותן המתלוננות, קורבנות סחר כפי שהוא קורא להן, ומקיים עימן יחסי מין תוך ניצול חולשתן וחוסר מעמדן. בעניין זה הוא גם זה, שעל פי הידוע לנו, גבה את ההודעות מפי המתלוננות. למרשיי קמה הגנה מן הצדק ומן הדין לפסול כנגדם את כתב האישום. אנחנו בירכנו על הבקשה לעיון חוזר שהוגשה מטעם התביעה בהגינותה, כאשר הבינה שמדובר ברעידת אדמה בקנה מידה לאומי, ששוטר – חוקר בכיר בתיק – מקיים לכאורה יחסי מין עם עדות התביעה, ובכך מזהם לחלוטין את החקירה”.
בעקבות מעצרו של השוטר, ביום חמישי (8.2) הגישה הפרקליטות בצעד חריג בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי, בה ביקשה לקיים למחרת (9.2) דיון דחוף בשחרור כלל הנאשמים. בבקשה לעיון חוזר וקביעת דיון, הפרקליטות ביקשה לשחרר את הנאשמים בתנאים מגבילים, בנימוק שלא ברור מתי תסתיים חקירת מח”ש ומה תהיינה תוצאותיה.
הבקשה החריגה של הפרקליטות הגיעה בחמישי בערב לעיון השופטת וינבאום וולצקי, שהחליטה כאמור לא לקיים את הדיון בדחיפות כפי שביקשה הפרקליטות, אלא לדחות אותו ביומיים ליום ראשון (11.3), כדי שיתקיים בפני השופט יוסי טופף. בהחלטתה קבעה: “בקשה זו הועברה אליי מחוץ לשעות העבודה. לא ראיתי כי יש מקום לקיום דיון דחוף ביום שישי בפני שופט תורן שאינו בקיא בתיק”.
נוכח ההחלטה שהוגדרה כתמוהה ואף מרגיזה, הסנגורים פנו לשופט נויטל. זמן מה לאחר מכן, השופטת החליטה לתקן את החלטתה. בבוקר שישי התייצבו הצדדים בבית המשפט, והנאשמים שוחררו בתנאים מגבילים לבקשת הפרקליטות.
על רקע השתלשלות העניינים, היה מי ששאל מה היה קורה אילו הסנגורים לא היו מוחים על ההחלטה התמוהה של השופטת ופונים לבכירים ממנה? האם לא היה זה מיותר להשאיר את הנאשמים עצורים יומיים נוספים, בניגוד לבקשת הפרקליטות?
בעקבות מעצרו של השוטר, ביום חמישי (8.2) הגישה הפרקליטות בצעד חריג בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי, בה ביקשה לקיים למחרת (9.2) דיון דחוף בשחרור כלל הנאשמים. בבקשה לעיון חוזר וקביעת דיון, הפרקליטות ביקשה לשחרר את הנאשמים בתנאים מגבילים, בנימוק שלא ברור מתי תסתיים חקירת מח”ש ומה תהיינה תוצאותיה.
הבקשה החריגה של הפרקליטות הגיעה בחמישי בערב לעיון השופטת וינבאום וולצקי, שהחליטה כאמור לא לקיים את הדיון בדחיפות כפי שביקשה הפרקליטות, אלא לדחות אותו ביומיים ליום ראשון (11.3), כדי שיתקיים בפני השופט יוסי טופף. בהחלטתה קבעה: “בקשה זו הועברה אליי מחוץ לשעות העבודה. לא ראיתי כי יש מקום לקיום דיון דחוף ביום שישי בפני שופט תורן שאינו בקיא בתיק”.
נוכח ההחלטה שהוגדרה כתמוהה ואף מרגיזה, הסנגורים פנו לשופט נויטל. זמן מה לאחר מכן, השופטת החליטה לתקן את החלטתה. בבוקר שישי התייצבו הצדדים בבית המשפט, והנאשמים שוחררו בתנאים מגבילים לבקשת הפרקליטות.
על רקע השתלשלות העניינים, היה מי ששאל מה היה קורה אילו הסנגורים לא היו מוחים על ההחלטה התמוהה של השופטת ופונים לבכירים ממנה? האם לא היה זה מיותר להשאיר את הנאשמים עצורים יומיים נוספים, בניגוד לבקשת הפרקליטות?
