כתב אישום הוא מסמך משפטי בו טוענת המדינה כלפי חשוד ומפנה את טענותיה לבית המשפט במטרה להעמידו לדין בגין העבירה האמורה. כתב אישום יתגבש ויוגש לאחר הליך חקירה, בו מצאו התובעים- עורכי דין מטעם המדינה, כי ביכולתם להוכיח בבית המשפט את קיום העבירה בסבירות גבוהה.
כפי שניתן להבין, כתב אישום הוא מסמך חד צדדי מטעם התביעה אשר מהווה את תחילתו של הליך משפטי כנגד הנתבע. מרגע ההגשה על הנתבע לחתור אל ביטול כתב אישום- באמצעות הטלת ספק בשיקול הדעת שהביא להגשתו מלכתחילה.
ביטול כתב אישום
על פי נסיבות המקרה, ייעוץ משפטי וליווי במעמד החקירה הוא הכלי הטוב ביותר למניעת הגשת כתב אישום, ולהפרכת החשדות כנגד הנחקר כבר בשלבים הראשוניים של החקירה. הגשת כתב אישום מעידה על מורכבות המקרה והחשדות ו/או על אי קבלת ליווי משפטי מתאים בתחילת הדרך, אולם בהחלט אינה מהווה את סופה.
הגשת כתב אישום עשויה להסתיים באחד מן האופנים הבאים:
ביטול כתב אישום בטרם משפט- ביטול כתב אישום תוך חזרת התביעה מן האישומים במעמד ההקראה. ביטול כתב אישום במעמד זה יביא למחיקה של רישום פלילי מוחלטת של האישום.
ביטול כתב אישום במהלך המשפט- ביטול של כתב האישום במהלך המשפט בכל שלב, בגין הצגת כשלים בהליך החקירה והתנהלות התביעה או הצגת ראיות מזכות שיביאו למשיכת כתב האישום על ידי התביעה. ביטול ומשיכת כתב אישום לאחר תחילת ההליך המשפטי יירשמו כזיכוי.
זיכוי על ידי שופט- ניהול הליך משפטי מלא עד להכרעת זיכוי על ידי השופט בהליך.
הכרעת אשמה על ידי שופט- במידה ולא צלחו ניסיונות ההוכחה לחפות הנאשם.
האפשרויות הללו מלמדות כי ככל שההליך המשפטי מתקדם, כך מתקדם גם סיכון ההרשעה, והדרך הטובה ביותר לניקוי שמו של חשוד ו/או נאשם תחת כתב אישום היא ביטול כתב אישום בשלב מוקדם ככל הניתן.
טענות משפטיות במטרה להגיע אל ביטול כתב אישום בטרם הליך משפטי
כאשר התובע מצוי לאחר קבלת החלטה על אישום וגיבוש של כתב אישום, נדרשות נסיבות מיוחדות שיביאו לחזרה בו מן ההחלטה. ככלל, נסיבות אלו מיועדות להטיל ספק ביכולת להוכיח את הטענות אל מול בית המשפט כמו גם להטיל ספק בהליך קבלת ההחלטות שהביא לכדי הגשת כתב אישום:
• אכיפה בררנית– אכיפה בררנית תתייחס לחשודים או מעורבים אחרים באירוע, או באירועים דומים, אשר למרות הדמיון בנסיבות לא הוגש נגדם כתב אישום. טענה לאכיפה בררנית עשויה להתייחס לשיקולי דת, מגדר, מגזר ולאום- ולמעשה מצביעה על פגיעה בעיקרון שוויון החוק.
• הגנה מן הצדק– הגנה מן הצדק תבחן את ההליך המשטרתי ואופן ביצוע החקירה, חשיפת הנסיבות וגילוי הראיות, תוך הצבעה על פגמים בהליך שלולא התקיימו לא היה בידי התובע הנדרש להגשת כתב אישום. הגנה מן הצדק תוכל להתייחס לעיכובים בהליך, חוסר בתום לב בחשיפת הראיות ומניעת הגנה ראויה מן החשוד (בטרם היותו נאשם), הדחת עדים ועוד.
ביטול כתב אישום הוא הליך משפטי מורכב המחייב ידע, שליטה ברזי החוק והפסיקה וניסיון רב, וחשוב להתלוות בעורך דין פלילי מיומן ומנוסה בתחום.
