הגשת כתב אישום פלילי כנגד אדם טומנת בחובה משמעויות רבות, בחלקן בלתי הפיכות. הצורך להוכיח את החפות האישית כרוכה לא אחת בהשקעת זמן וכסף רב, תוך פגיעה במוניטין האישי, בשגרת החיים ולעתים גם בקשרי משפחה, קשרים חברתיים ומצב תעסוקתי. כתבי אישום המסתיימים בזיכוי יכולים לפצות ולו במעט על חלק מן הללו, אולם במטרה למנוע פגיעה בחפים מפשע ככל הניתן, ומניעת קלות דעת של הפרקליטות בהחלטה על הגשת כתב אישום- קבע המחוקק שלב ביניים בין הליך החקירה והחלטת הפרקליטות להגשת כתב אישום- שימוע לפני הגשת כתב אישום.
זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום היא זכות יסוד במשפט הפלילי בישראל.
באילו נסיבות עומדת הזכות שימוע לפני הגשת כתב אישום?
משפט פלילי- זכות זו תקפה במשפט הפלילי בלבד.
אופי העבירה/היקף הענישה- הזכות תתקיים בגין אישומים בעבירות מסוג פשע בגינן הענישה המרבית עומדת על 3 שנות מאסר לכל הפחות.
מטרת השימוע
שימוע לפני כתב אישום מיועד לאפשר לנאשם להתגונן מפני ההאשמות בטרם ההחלטה הסופית להעמידו למשפט פלילי.
בין מטרות קיום שימוע לפני הגשת כתב אישום:
כחלק מהליך השימוע תעביר הפרקליטות לחשוד או בא כוחו את כלל חומרי החקירה וחומר הראיות, במטרה לאפשר להו לבחון את תקינות הליך החקירה ולערער עליו במקרה שנפל בו פגם ולא נשמרו זכויות החשוד במלואן. בהתבסס על אופי ההאשמות והראיות יוכל החשוד בעבירה הפלילית האמורה לטעון ולחתור לאחת משלוש אפשרויות:
- ביטול כתב האישום– ההישג האופטימלי באמצעות הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום, הוא הטלת ספק מהותי בחומר הראיות וביכולת של הפרקליטות להגיע לכדי הרשעה, ולזכות בהחלטה לביטול מלא של כתב האישום.
- הטמעת שינויים בכתב האישום- העלאת סייגים וניהול דין ודברים הנוגעים לסעיפי האישום, וחתירה לכתב אישום מקל ואישומים מופחתים.
- עסקת טיעון- הימנעות מהליך משפטי ארוך ויקר באמצעות חתירה לעסקת טיעון, הודאה באשמה והקלה בענישה.
שימוע לפני הגשת כתב אישום האם קיים חובה?
שימוע לפני כתב אישום הוא בבחינת זכות של הנאשם, וככל שניתנה לו האפשרות לקיימו על פי חוק- זכות הנאשם היא להימנע מהליך זה ולגשת ישירות למשפט.
למרות שמדובר בהליך אשר מיועד לשרת את האינטרס של החשוד בעבירה בטרם יהפוך לנאשם על כל המשתמע מכך, במקרים מסוימים זכות השימוע עשויה דווקא לעמוד לו לרועץ.
כאשר חומרי החקירה מצביעים על מחסור בראיות ו/או ראיות הניתנות להפרכה באמצעות קו ההגנה המיועד, וככל שחקירה נוספת עשויה לשנות את פני התמונה ולחשוף ראיות חדשות, לעתים מוטב יהיה שלא לחשוף את קו ההגנה מראש, ולהפתיע את התובע באופן שיביא לזיכוי.
שלבים בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום
קבלת מכתב יידוע ראשון בו הפרקליטות מעדכנת את החשוד על קבלת חומרי החקירה בעניינו והטיפול בהם. מכתב זה מיועד לידיעה בלבד ואינו דורש תגובה אקטיבית.
מכתב יידוע שני בו הפרקליטות מעדכנת את החשוד על ההחלטה להגיש כתב אישום בעניינו, ומזמינה אותו לעיין בחומרי החקירה והראיות עליהן התבססה ההחלטה. בשלב זה יש לפנות לקבלת החומרים ולהגיב בכתב מפורט ומנומק, בבקשה להפוך את ההחלטה ולהימנע מהגשת כתב האישום, או לקיים שימוע בעל פה.
לסיכום המאמר:
שימוע לפני הגשת כתב אישום בשלב השלישי ובהנחה שהפניה בכתב לבדה לא הספיקה- יתקיים שימוע במשרדי התובע, בו יוכל הנאשם ו/או בא כוחו לשטוח את טענותיהם וקו ההגנה ולדרוש את אחת האפשרויות שהוזכרו לעיל.
עורך הדין הפלילי יעקב שקלאר וצוות משרדו מביאים ניסיון רב בתחום המשפט הפלילי, ומלווים חשודים ונאשמים בהליכי חקירה, ייצוג משפטי וניהול הליכי שימוע, במקצועיות שאין שניה לה ותוך הגנה מלאה על זכויות החשוד ומיצוי זכויותיו.
