פוליגרף

הגדרה:

הפוליגרף הוא מכשיר שנועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. הפוליגרף משמש בעיקר בחקירות פליליות, אך משמש גם בתעסוקה ובאבטחה. מדובר במכשיר שהומצא בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארצות הברית לצורך אבחון אמת או שקר. הפוליגרף מבוסס על ההנחה שכשאדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים בלתי נשלטים כמו עלייה בלחץ דם, שינוי בקצב הדופק, שינוי במוליכות החשמלית של העור ועוד. את הפוליגרף מצמידים באמצעות כבלים חשמליים לגופו של הנבדק במקומות מסוימים על מנת לעקוב אחר השינויים הגופניים שמתרחשים בגוף בעת מתן הבדיקות. שיטת האבחון הנפוצה ביותר באמצעות פוליגרף הינה באמצעות שאלות בקרה מסוג שקר קרוב לוודאי (Probable lie). בפני הנבדק בפוליגרף מוצגות שאלות משתי קטגוריות: שאלות מהותיות ושאלות הביקורת. כמו כן משולבות במבחן שאלות סרק, מהן מתעלם לחלוטין הבוחן במהלך בדיקת התוצאה.

 

סוגי שאלות:

1. שאלות המהות: השאלות המהותיות הינן שאלות ישירות על נושא החקירה. יש חשיבות לכך ששאלות המהות ינוסחו בצורה הוגנת ועניינית. הנבחן צריך לקבל את רשימת השאלות המהותיות מראש, ולעבור עליהם לפחות פעם אחת ללא חיבור למכשיר הבדיקה. זאת כדי להקטין במידת האפשר את התגובות הלחץ הטבעיות של הגוף מעצם העובדה שהוא נתקל בשאלה שעלולה לעלות לו במקום עבודתו, בין אם הוא אשם ובין אם לא.

2. שאלות הביקורת: שאלות הביקורת הינן שאלות שמטרתן לייצר תגובת רגשי אשם בנחקר ללא קשר לסוגיה שבגינה הוא הגיע להיחקר. השאלות יהיו מהסוג שמטרתן לעורר אי נוחות אצל כל אדם בוגר. כדי להעלות את רמת אמינות הלחץ יש חוקרי פוליגרף שמדגישים בפני הנחקר את החשיבות של אמירת אמת מוחלטת, ללא כל סטייה, ולו גם הקטנה ביותר.

3. שאלות הסרק: שאלות אלו נשאלות על דברים ידועים שאין כל סיבה לשקר לגביהם. אלו עשויות לכלול את שם הנבחן, כתובתו, מספר ילדיו וכולי. שאלות הסרק אינן נחשבות בתהליך ניתוח התוצאות ואינן משוקללות בבחינת מסקנות החקירה.

 

ההיבט המשפטי:

לגבי הדין הפלילי, החוק בישראל קובע שאין תוקף לבדיקת פוליגרף. בהרבה מדינות באירופה אף אוסר החוק על השימוש בפוליגרף כאמצעי חקירה. ארצות הברית השאירה את סוגיית קבילות הפוליגרף להחלטת כל מדינה ומדינה. בישראל קובע החוק שאין לייחס סירוב נחקר להיחקר בפוליגרף כאינדיקציה לאשמתו של הנחקר. הדין האזרחי בישראל לא מייחס מעמד מיוחד לפוליגרף. כמו כל מדד אחר, יכולים צדדים בבית משפט להחליט להעניק לפוליגרף מעמד של בורר ביניהם. בהסכמת הצדדים – יקבל השופט את תוצאת הבדיקה. יוצא דופן הינו המקרה של חוזה אחיד, ובפרט הסכם ביטוח. ההנחיות במקרה זה הינן שלא מספיקה הסכמה כללית של מבוטח לעבור בדיקה במקרה של חשד, אלא הוא צריך להסכים באופן פרטני לעבור בדיקה על מקרה ביטוח מסוים. כמו במקרה הפלילי, אין אי הסכמה לעבור בדיקת פוליגרף מהווה ראיה כשלעצמה בבית משפט. מצד שני, ביחסים בין גופים ניתן להתחשב באי ההסכמה להיבדק. לדוגמה, ניתן לפטר עובד שנחשד בהדלפה וסירב להיבדק, כמו גם עובד שנחשד בהדלפה, נבדק ונמצא דובר שקר. הפיטורים הנ"ל מותרים לא עקב הבדיקה או אי ההסכמה להיבדק, אלא במסגרת זכותו של המעביד לפטר עובד. הטלת סנקציות, כמו מניעת פיצויי פיטורים, מותרת רק אם קיימת ראיה מעבר לפוליגרף המראה שהעובד אכן עשה מעשה שמצדיק סנקציות מעין אלו.

 

מעמד הפוליגרף בהליכים פליליים:

מבחינה משפטית, בדיקת פוליגרף אינה קבילה בהליך הפלילי עקב אחוזי הדיוק של המכשיר. למרות זאת, בדיקות פוליגרף מבוצעות על ידי משטרת ישראל לחשודים בעברות שונות- הן בעבירות קלות, כמו מעילה ועד עבירות חמורות כמו רצח, אונס וכדומה. בדיקות אלו משמשות לצורך החקירה ולצורך גיבוש המלצות. בדיקת פוליגרף יכולה לסייע באיתור חשודים או בניקוי חשד מחשודים אחרים, וכן לסייע בחקירה, ברם, כאמור, אינה קבילה בהליך עצמו. בדיקת פוליגרף מותנית באישור הסכמתו המוקדמת של הנבדק. בנוסף, בעת חקירה פלילית יש תיאום בין הנבדק לחוקר לגבי השאלות שיישאלו ובאילו מילים יישאלו שאלות אלו. למעשה, הנבדק יודע מראש מה השאלות שישאל. התרגשות החשוד לא מפריעה לתוצאות הבדיקה משום שהמדדים הפיזיולוגיים של הבדיקה עוברים השוואה לנתונים פיזיולוגיים של אותו נבדק ולא של מישהו אחר. בהליך החקירה הפלילית ניתן להשתמש בפוליגרף לבדיקת פרטי חקירה מוכמנים, הכוונה היא לסוג נשק, לבוש, או פרטים אחרים הידועים רק לאדם שבאמת ביצע את הפשע. במהלך הבדיקה מוצגים פרטים מסוימים לנבדק יחד עם פרטים אחרים דומים כדי לאמת את גרסת החשוד- שכן אם לא ביצע את העבירה לא ידע, בעצם, מהו הפריט המבוקש.

 

אמינות הבדיקה:

אמינות הפוליגרף הינה נושא שנוי במחלוקת. ישנם חילוקי דעות בנוגע לאמינות הבדיקה ע"י המכונים  המבצעים בדיקות פוליגרף בעצמם. מחקרים שנערכים מטעם המכונים מצביעים על אחוזי דיוק שנעים בין 70%-90%.

 

האם כדאי לעבור בדיקת פוליגרף?

עורך דין פלילי נתקל במצבים בהם חשוד, אותו הוא מייצג, מתבקש לעבור בדיקת פוליגרף משטרתית, במסגרת החקירה. האם לייעץ ללקוח לעבור את הבדיקה או לא? אם אתם נחקרים במשטרה ונדרשים לעבור בדיקת פוליגרף, תמיד תסכימו. שימו לב שהסכמתכם תירשם בהודעה מטעמכם. הסכמה זו מתפרשת כראייה לאמירת אמת בתום לב. הבדיקה בפועל לא מתבצעת באותו זמן, כך שתמיד יש זמן להיוועץ בעורך דין פלילי. התשובה לשאלה האם לעבור בדיקת פוליגרף, אינה כללית, אלה משתנה ממקרה למקרה. בדיקה שלילית (כשהנחקר יוצא דובר שקר) מצביעה לחוקרים על כיוון החקירה ומעודדת אותם לחזק את הראיות, ואת הפרקליטות – להגיש כתב אישום. בדיקה חיובית (כשהנחקר יוצא דובר אמת), פועלת להיפך. יש להקדים ולהיבדק בבדיקת פוליגרף פרטית, שנשארת חסויה בידי הסניגור, לפני בדיקה משטרתית. בכל מקרה, תמיד ניתן לטעון שהנחקר מסכים אך הסניגור אוסר עליו בגלל שהמכשיר אינו מדוייק. לפני בדיקת פוליגרף אשר עלולה להכריע את עתידכם וגורלכם, תיטיבו לעשות אם תתייעצו, בחיסיון מלא, עם עורך דין פלילי מנוסה.