עו”ד יעקב שקלאר מייעץ
בעת היתקלות עם שוטר ברחוב או בעת נסיעה ברכב, לשוטר אין סמכות לערוך על אדם, בכליו או ברכבו חיפוש, אלא אם יש לו צו שיפוטי המאפשר זאת, או שהיה לו חשד סביר כלפי אותו אדם, כגון קבלת מידע מודיעיני או מידע על ביצוע עבירה במקום.
בהיתקלות עם שוטר רצוי לא להיות לחוצים. התנהגות לא טבעית, עצבנית או לחוצה עלולה להתפרש אצל השוטר כהתנהגות מחשידה. לא לעבור בפתאומיות לצד השני של המדרכה, לא להוציא מכיסים חפצים שונים כמו סיגריות, קופסאות גפרורים ולהשליך אותם. יחד עם זאת, נימוקים כמו הזעת יתר או מבטים מחשידים שהשוטר מייחס לחשוד, נפסלים ע”י בתי המשפט כמקימים חשד סביר לחיפוש.
מהו חשד סביר?
עו”ד פלילי יעקב שקלאר מדגיש כי חשש או ספק שהתעורר בקרב השוטר, בעקבות רישום פלילי שעלה מבדיקה במסוף המשטרתי, אינו יכול לעלות לכדי “חשד סביר”, אלא יכול רק לתמוך בחשד כזה אם קיימת ראייה נוספת המקימה את החשד, ורק אם מדובר בעבר פלילי רלוונטי. למשל, הרשעה בעבירת אלימות איננה עבר פלילי רלוונטי ולכן לא יכולה לתמוך בקיום חשד.
עוד כתבות:
מה החוקים של עריכת חיפוש?
השוטר, כך מסביר עו”ד יעקב שקלאר, המבקש הסכמה לעריכת החיפוש צריך להבהיר כי נתונה לאדם הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו. רק במידה והשוטר הסביר כי נתונה לו הזכות לסרב לחיפוש והאדם הסכים, אז ורק אז ההסכמה תיחשב כ”הסכמה מדעת” בעייני בית המשפט והראיות שיימצאו בחיפוש יוכלו לשמש נגדו. אם אדם מסרב לחיפוש והשוטר שואל אותו מדוע הוא מסרב – עליו לשאול את השוטר מדוע עליו להסכים אם אין כל סיבה לחיפוש.
חיפוש המבצע שוטר על אדם שלא באמצעות צו, או כאשר אין חשד סביר, וכן במקרים שהחיפוש איננו בהסכמה מדעת, יהיה חיפוש לא חוקי והראיות שיימצאו בחיפוש יהיו ראיות בלתי קבילות ויפסלו ע”י בית המשפט.
לדברי עו”ד יעקב שקלאר, שוטר המורה לאדם לצאת מהרכב ומבצע חיפוש עליו וברכבו, מבלי שביקש וקיבל הסכמה ממנו – שחייבת כאמור להיות “הסכמה מדעת” – מבצע חיפוש לא חוקי, ועל כן – אל לו לחתום על הסעיף בדו”ח החיפוש האומר שהסכים לבצע את החיפוש.
טענת “חיפוש שנעשה שלא כדין” היא טענה אשר צוברת תאוצה בשנים האחרונות ומובילה לזיכויים של נאשמים רבים אשר הוגשו נגדם כתבי אישום בגין החזקת סמים ואף לכך שהתיקים ייסגרו עוד בטרם הגעתם לבית המשפט.
עורך דין יעקב שקלאר עוד מוסיף, כי חיפוש הנערך בכליו של אדם בהימצאו לתומו ברחוב הוא בגדר “הטרדה” כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981, בהתאם לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות. חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות, יהיה פסול מלשמש כראייה בבית המשפט. “המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי והאמור בו נועד לשמש כמידע ושירות לציבור”…
