"שוחד בלי כסף זה כמו…": נאום נתניהו בהיבט המשפטי

09/01/2019, עו"ד לילך דניאל

נאומו ה"דרמטי" של נתניהו לפני יומיים היה רצוף בדברים אודות התקשורת, החקירות ועדי המדינה, אך האם יש ממש בדרישתו לקיים עימות עם עדי התביעה נגדו ובטענה כי עבירת השוחד מחייבת תמורה כספית? סניגור פלילי: "כמעט בלתי אפשרי להעלות על הדעת קבלת הטבה כלשהי במסגרת השירות שאינה עולה כדי טובת הנאה"

מדינה שלמה התייצבה לפני יומיים לצפות בנאומו ה"דרמטי" של ראש הממשלה, ששודר בפריים-טיים בכל ערוצי הטלוויזיה ובאינטרנט. בנאומו העלה נתניהו מספר טענות, שהעיקרית בהן היא דרישתו לערוך עימות עם עדי המדינה בתיקים נגדו. לאחר הנאום, פצח נתניהו גם ב"משחק" בחשבון האינסטגרם הרשמי שלו, בו קרא לגולשים להציע הצעות – "שוחד בלי כסף זה כמו…", על מנת להדגיש את טענתו שסיקור חיובי בעיתונות אינו נחשב לטובת הנאה המגבשת את עבירת השוחד. האמנם?

למעשה, הטענה כי "טובת ההנאה" שבה עוסקת עבירת השוחד היא כספית בלבד היא טענה כמעט מופרכת. סעיף 293 לחוק העונשין שכותרתו "דרכי שוחד", קובע במפורש כי "אין נפקא מינה בשוחד… (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת", כאשר על פי בית המשפט העליון מדובר בהגדרה רחבה המשקפת את מגמת המחוקק ובתי המשפט ללכוד ברשת העבירות הנוגעות לשחיתות שלטונית קשת רחבה ככל הניתן של התנהגויות, אשר לא ניתן להגדירן מראש בפירוט ובפירוש. עוד בשנות השמונים התייחס בית המשפט העליון לנושא זה וקבע כי "המחוקק לא תחם את עבירת השוחד ולא הציב לה גבולות מעבר להנחיות שבסעיפים 294-293 ואין גבול לאפשרויות הרב-גווניות שבהן עשוי הדבר להתבטא בחיי יום יום, כשתמיד יהא צורך לבחון כוונת הנותן מחד והפעולות או הטבות שבאו מהמקבל מאידך, – ואם קיים קשר סיבתי ביניהם". הלכה זו חזרה שוב ושוב וגם בהמשך קבע בית המשפט כי "כאשר המתת ניתן לעובד ציבור או נלקח על ידו "בעד פעולה הקשורה בתפקידו", יש במתן מתת או בלקיחת המתת כדי לשאת אופי מושחת ולהתגבש לידי שוחד. הדגש אינו על ערכה של ההטבה, לא מבחינת הנותן ולא מבחינת המקבל, אלא בהנאה הגלומה במתת מן הבחינה האובייקטיבית".

כפועל יוצא, נפסק למשל כי בנסיבות מסוימות קשר עסקי עשוי להוות טובת הנאה וכך גם תרומה לעמותה ציבורית (אורי לופוליאנסקי בפרשת הולילנד), אי-פרעון של הלוואה בשלמותה, הלוואה בתנאים נוחים במיוחד. כך גם הורשעו ראש עיריית חדרה לשעבר וסגנו במתן שוחד בשל כך שהציעו למספר חברי מועצה להצטרף לקואליציה העירונית תמורת טובות הנאה שונות. כמו כן הורשע אחד מחברי המועצה בלקיחת שוחד כתנאי להצטרפותו לקואליציה.

"ראש הממשלה, במה שנראה כמו צעד פוליטי נואש וניסיון הזנה של תסמונת השטוקהולם בה לוקים בוחריו, מבקש להגחיך את האישומים מולם הוא עתיד להתמודד בהליך פלילי ארוך", אומר עו"ד קובי שקלאר, סניגור פלילי בכיר. "ברי, שעל אף שפרקליטיו בוודאי הסבירו לו רבות שהמושג "שוחד" אינו מוגבל למתת כספי דווקא, וכתבי אישום בגין טובות הנאה שונות ומגוונות מוגשים חדשות לבקרים, הוא יודע שהדיוטות רק מחכים לנרטיב "חמגשיות" תורן, ומעניק להם אותו – בסגנון עמך מובהק של ׳לא עבר כסף, לא עברו מעטפות –  לא היה שוחד׳. כך הוא מצהיר בדרמטיות בפריים טיים של הטלוויזיה הישראלית. אך לא כך הם פני הדברים. הגדרת המושג "שוחד" בחוק העונשין כוללת כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת".

לדברי שקלאר, לא בכדי אמר בית המשפט העליון על הביטוי "טובת הנאה" כי "קשה לתאר ביטוי רחב יותר שהמחוקק היה יכול להשתמש בו". "המחוקק ביקש להגן על טוהר המידות של עובדי הציבור בכך שקבע כלל לפיו "יש ספק – אין ספק". כמעט בלתי אפשרי להעלות על הדעת קבלת הטבה כלשהי במסגרת השירות שאינה עולה כדי "טובת הנאה". הדבר יכול לבוא לידי ביטוי ביחס מועדף או פרסום אוהד ומגמתי, כל עוד לצד המעניק יש הסתמכות שעובד הציבור ישיב טובה בתורו. החוק, באופן חד משמעי, לא לצדו של ראש הממשלה בענין זה. הפסיקה אמנם טרם קבעה כי פרסום חיובי והטיית דעת קהל עולים כדי "טובת הנאה", וזאת מן הסיבה הפשוטה, שהשאלה טרם צצה עד כה, אך הפסיקה מספקת תמונה ברורה, לפיה בהתקיים סחר חליפין של טובות הנאה או תועלות, מכל סוג, הרי שמדובר בשוחד". לסיכום, במענה לשאלתו של ראש הממשלה באינסטגרם, לא קשה להעריך כי בית המשפט יקבע ש"שוחד בלי כסף" זה כמו… "שוחד עם כסף".

ומה לגבי הטענות בדבר עימות עם עדי התביעה? "עימות הוא פעולת חקירה מקובלת, בה משתמשים כאשר יש עדויות סותרות, אשר לא ניתן למצות את בירורן ללא הטחתן ע"י העד בנאשם בבחינת 'ישחקו הנערים לפני'", אומר עו"ד שקלאר. "העימות אינו זכות קנויה לחשודים ולנאשמים, ובית המשפט אף קבע זה מכבר כי בהעדר נסיבות חריגות במיוחד, לא מדובר במחדל חקירה ובקיפוח הגנת הנאשם, שיש בכוחם להשפיע על ההליך המשפטי. עימות מתבצע על מנת לעמוד על אותות האמת, כשחסר חומר ראיות לתמיכה בעדות הראשית".

עוד הוא מוסיף בהקשר זה "אותות האמת הם אלה שבאים לידי ביטוי באינטראקציה בין החשוד לבין העד, כאשר הם מטיחים זה בזה בלהט הויכוח את העובדות והטענות הנוגדות, בתקווה שהחשוד ישכח את שיקול דעתו וקור רוחו ויסגיר את צפונות ליבו. עימותים נדרשים כתנא דמסייע בתיקי מהימנות, כאשר העדות של עד התביעה היא הראיה המכרעת וכאשר בחינת המהימנות ע"י השופט נעזרת ע"י בחינת התנהגות החשוד והעד בעימות. בתיקי מסמכים וראיות בכתב ועדים רבים והקלטות, לעימות אין ערך גבוה והוא אף מסרבל את החקירה, שכן הוא מחייב תאום והכנה מראש. חקירתו של ראש הממשלה הייתה מסורבלת גם כך, שכן הערים קשיים על מועדי החקירה, מה גם שהחקירה לא התנהלה במשטרה אלא במשרד ראש הממשלה". אם כן, מדוע חשוב כל כך העימות לנתניהו? "אני לא רואה סיבות מהותיות, למעט שימוש בטיעון זה לצרכי מריחת החקירה עת רבה, גיוס סימפטיה וניצול הפלטפורמה הדרמתית לנאום בחירות", מסכם עו"ד שקלאר.

בינתיים, התנועה לאיכות השלטון שלחה אתמול (ג') מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות נאום נתניהו, בטענה כי דבריו "נועדו להפחיד את החוקרים ואת אנשי הפרקליטות, וחמור מכך את עדי המדינה – עד כדי השפעה אסורה על מתן עדותם". בשל כך, הפצירה התנועה ביועמ"ש לבחון את דבריו והופעותיו הפומביות של נתניהו ולבדוק האם מדובר בעבירת שיבוש הליכי המשפט והחקירה.

www.takdin.co.il