מהם תפקידי הסניגור החל משלב ביצוע העבירה, במהלך החקירה, ועד הגשת כתב האישום?

1. מהם תפקידי הסניגור החל משלב ביצוע העבירה, במהלך החקירה, ועד הגשת כתב האישום?
2. מדוע כדאי להיוועץ בעו"ד פלילי מיומן ומנוסה, מיד כשמתגלה חשד לביצוע העבירה, או כשיש סיכון לחקירה פלילית?
פעמים רבות קם אדם בבוקר לעניינינו, ולפתע מגלה בתיבת הדואר מכתב זימון לבית המשפט, אליו מצורף כתב אישום, עם תאריך ושעה, שם השופט וכתובת בית המשפט.

האדם בהלם: " מה, התיק לא נסגר? הרי עבר המון זמן. בסה"כ לא עשה שום דבר. מה כבר קרה? אפילו לא נעצר. לא היה בית משפט. חקרו אותו, מסר גירסא, ושוחרר, ושכח מכל הסיפור".

אלה התשובות שאני שומע מלקוחות שמגיעים אליי, עם הזימון ועם כתם האישום, כשאני שואל אותם למה לא באו לפני כן, בסמוך לחקירה.
הם שואלים: "מה כבר היה אפשר לעשות?" הם אומרים: "חשבנו שזה שום דבר, הסברנו שזו טעות, שאנחנו לא אשמים, במשטרה אמרו לנו שזה כלום, והתיק ניסגר."

במצבים כאלה, אני משתדל לא לזרות חול על הפצעים, ומסביר מה צריך לעשות מרגע הגשת כתב האישום והלאה. עם זאת, אסביר לכם, מה יש לעשות לפני הגשת כתב האישום, כדיי שלא תקומו יום אחד, ותמצאו זימון לבית המשפט, כי כשכבר מגיע כתב אישום, הרי שמדובר בהליך משפטי ארוך ומייגע, גם יקר וגם מסובך.
כתב אישום שהוגש לבית משפט, הוא כתב תביעה, שמגיש תובע, לאחר שהתמצו כל הליכי החקירה, ותובע מטעם המדינה מקבל את התיק מהמשטרה, עובר על הראיות, מגיע למסקנה שבוצעה עבירה פלילית, ושיש עניין ציבורי לשפוט את העבריין, וניתן להוכיח את העבירה על פי חומר הראיות שבפניו.

התמודדות עם כתב האישום, משמעה התגוננות בהליך משפטי יקר, שגוזל תעצומות נפש, אנרגיה , אות קין ורישום פלילי, שסופו על פי מיטב הסטטיסטיקות- הרשעה ועונש שנע בין קנס, מאסר על תנאי, עבודות שרות ועד מאסר בפועל.

פעמים רבות, ההיוועצות בסניגור ושכירת שירותי עו"ד פלילי מנוסה, תמנע הגשת כתב האישום, תחסוך כסף רב, סיכון עונשי והתעסקות שלילית.

לכן, כפי שאסביר להלן, מיד עם התעורר הסיכון לחקירה פלילית, וככל המוקדם, יש לפנות לקבלת ייעוץ- מפי עו"ד פלילי מיומן.

ההליך הפלילי מתחיל בחשד לביצוע עבירה פלילית. אם ביצעתם כזאת, או אפילו חשבתם שמא ביצעתם כזאת, והעבירה עלולה להגיע לתלונה במשטרה, רוצו להיוועץ בסניגור.
לאחר העבירה, עם קבלת תלונה, או מידע מודיעיני (הלשנה), המשטרה פותחת בחקירה סמויה, ללא ידיעת החשוד.

אם ידוע לכם שיש חקירה בעניינכם, אם טרם זומנתם לחקירה, רוצו להיוועץ בסניגור. ישנם צעדים חוקיים שבהם ניתן לנקוט, כדיי שהחקירה הסמויה לא תביא לממצאים. כמו כן, ישנן פעולות בהן ניתן לנקוט, כדי להפוך באופן יזום את החקירה הסמויה, המתמקדת בכם כחשודים, לחקירה גלויה, בה אינכם חשודים.

אם זומנתם לחקירה, תדחו את מועדה ורוצו לסניגור להיוועץ איך עליכם לנהוג במהלך חקירה גלויה, בה תיחקרו כחשודים. לחשודים ישנן זכויות, אותן השוטרים מנסים להפר, כדי להקל על עצמם. מטרת החקירה המשטרתית היא להפליל אתכם. לכן, יש לדעת איך לנהוג במהלך החקירה, על מנת להקשות על המשטרה להפליל אתכם; החל מזכות השתיקה, עבור ברישום הפרוטוקול, שימוש בתרגילי חקירה, הקלטות, עימותים, לחצים, איומים, התמודדות מול

כל שיטות החקירה של המשטרה. יש לכם זכויות בעת מעצר לצרכי חקירה, ועליכם לדעת מה להגיד ומה לא להגיד.
כל טעות בחקירה, כל משפט ואפילו מילה מיותרים, או אפילו התנהגות מפלילה, מהווים ראשית הודיה, ויפעלו כנגדכם מאוחר יותר ויקשו על הגנתכם.

הנה כי כן, מי שלא בקיא בתרגילי השוטרים, חייב להגיע מוכן לחקירה לכל תרחיש, מרגע כניסתו לתחנת המשטרה, ועד לרגע שבו הוא פוגש בעו"ד פלילי שוב.
אם נעצרתם לפני שנועדתם בסניגור, קמה לכם זכות ההיוועצות, והמשטרה מחויבת להודיע לכם על זכות זו, ולזמן סניגור ולאפשר פגישה עמו. אם אין לכם כסף לסניגור, המשטרה מחויבת להזמין סניגור ציבורי שייתן לכם ייעוץ בחינם.

עד בואו של הסניגור תפקידכם להיות מרגלים על מנת לקבל מקסימום מידע בקשר לטענות נגדכם, גם עובדות וגם ראיות מפלילות. במקביל תמסרו כמה שפחות מידע, עד שיגיע עו"ד פלילי לייעץ לכם.

על מנת שהסניגור ידע מה לייעץ, תשאלו בדיוק במה אתם חשודים, עם פרטים מלאים, עובדות, זמנים.

תמסרו הכחשה כללית, ותגידו שאתם מבקשים לעצור את החקירה עד בואו של הסניגור. תפקידו של הסניגור בשלב זה הוא להסביר לכם את כל זכויותיכם ודרכי הפעולה שלכם, להעביר מידע (חוקי) לקרוביכם, לתאם את הגעתכם לבית משפט של מעצר ולאפשר לכם קבלת ציוד בסיסי.

במהלך התמשכות כל החקירה, סניגור טוב יבקר אתכם בכל יום מעצר, יתעדכן מול המשטרה, ידריך אתכם בכל שלב של החקירה, אם בדרישת קיום פעולות חקירה מחויבות, שהשוטרים העצלנים ו/או הרשלנים אינם מבצעים, אם בהצבעה על עדים פוטנציאליים, ואם באיסוף ראיות הגנה ובהבאתן למשטרה.

פעמים רבות, המשטרה מגיעה עם צווי חיפוש ותופסת ראיות, כגון מסמכים שונים, מחשבים, טלפונים וכסף. צו החיפוש מותנים בתנאים, אותם החוקרים לא מקיימים. ניתן לפסול ראיות שלא נתפסו כדין. כמו כן, סניגור מנוסה יגיש בקשות להשבת תפוסים, לשחרור כספים, ביטול עיקולים על חשבונות בנק, וילחם על רכושכם שנתפס במהלך החקירה.

למשטרה סמכות מעצר, אלא שהיא מותנית בהבאתו של העצור בתוך 24 שעות בפני שופט, בלוויית בקשה להארכת מעצר לצרכי חקירה. מעצר זה נקרא "מעצר ימים", שכן המשטרה רשאית על פי חוק המעצרים לבקש צו מעצר עד 15 ימים בבקשה אחת, ועד 30 ימים בסה"כ, עד להגשת כתב אישום.

מעצר לצרכי חקירה מעבר ל- 30 ימים, דורש אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה, והינו נדיר. ברוב המקרים, השוטרים מקבלים מספר ימים מועט לכל בקשה, על מנת שבית המשפט יפקח על החקירה.

בשלב מעצר הימים, תפקידו של הסניגור להופיע בבית המשפט, ולנסות לשחרר אתכם ממעצר. הדיון בביהמ"ש במעצר ימים, אינו שוויוני, שכן השוטרים מראים את הראיות רק לשופט, ומגישים דוחות סודיים, החסויים מעיניו של הסניגור.
עו"ד פלילי מיומן יודע לפענח את "הרמזים הראייתיים" שיש בתיק ולתקוף אותם. חשובה מאוד חקירת טוען המעצרים, שמנסה לא לענות על שום שאלה, וישנה טכניקה מקצועית "להכריח" אותו לענות ולדלות ממנו מידע.

שופט המעצרים בודק קיומו של "חשד סביר" לעבירות הנטענות, היינו, אם יש ראיות הקושרות את החשוד לעבירה. כמו כן הוא בודק "עילת מעצר"- שהיא הסיבה מדוע יש צורך להחזיק אדם במעצר לצרכי חקירה. חובתו של השופט לבדוק גם "חלופת מעצר", כשמה כן היא- אפשרות שחרור שפגיעתה בחרותו של החשוד פחותה ממעצר, כגון "מעצר בית".

חשודים רבים שמשתחררים ממעצר, סוברים בטעות שזהו, נגמר הסיפור, ושוכחים מהעניין. טעות גדולה. שחרור ממעצר לא מצביע על סגירת התיק, אלא בסך הכל על העובדה, שהחקירה יכולה להמשך כשהחשוד משוחרר, והיא אכן נמשכת.

זה המקום בו סניגור מנוסה ישפיע על הליכי החקירה, אם בגיוס ראיות, עדים, אם בדרישת ביצוע פעולות חקירה, ואם בהערמת קשיים חוקיים על גורמי החקירה, ואם בהעלאת טענות משפטיות כתובות בפני גורמי החקירה, כמו גם העלאת טענות עובדתיות משלימות מפיו של החשוד, וביקורת שוטפת על הליכי החקירה.

עם תום החקירה, הרי שקצין בדרגת רפ"ק ומעלה מוסמך לסגור את התיק בהעדר עניין לציבור. אם לא עשה כן, יעבירו לתובע או פרקליט. לפי סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי, קמה לחשוד זכות לשימוע בעבירה מסוג פשע; שימוע הינו הליך חשוב ביותר, במהלכו הסניגור מקבל לידיו את עיקר חומר החקירה, ורשאי לטעון בפני התביעה להימנע מהגשת כתב האישום, ולסגור את התיק.

כמו כן, ישנן 3 עילות סגירה של תיק פלילי: העדר עניין לציבור, העדר ראיות והעדר אשמה.
השניים הראשונים נותרים רשומים כתיקים סגורים במרשם הפלילי. השלישי נמחק לחלוטין.

ישנן גם דרכים לשינוי עילת סגירה, על מנת למחוק את הרישום הפלילי לחלוטין.
הנה כי כן, כפי שהסברנו לעיל, הרי שתפקידיו של עו"ד פלילי בשלב שבין ביצוע העבירה לבין הגשת כתב האישום הם שישה:
1. ייעוץ בחקירה.
2. שחרור ממעצר.
3. השבת תפוסים.
4. השפעה על הליכי החקירה.
5. שימוע (סגירת התיק בלי כתב אישום).
6. שינוי עילת הסגירה להעדר אשמה.

מכל האמור עולה, שאין לחכות לקבלת זימון לביהמ"ש בלווית כתב אישום, אלא לרוץ להיוועץ בעורך דין פלילי, מיומן ומנוסה, מיד ובהזדמנות הראשונה, על מנת להימנע מהצורך להתדיין שנים בבימ"ש פלילי, לשלם ביוקר, גם כלכלית וגם נפשית וגם עונשית.

משרדנו עוסק מזה 21 שנים בייצוג חשודים ונאשמים בכל ההליכים הפליליים המפורטים בספר החוקים, ונשמח לענות על כל שאלה בתחום.