חוסר ראיות

חוסר ראיות

www.posta.co.il

סיפור קצר של עו"ד יעקב שקלאר על איש הייטק שהציע לשוטרים שאכטה, והסגיר להם שקית מריחואנה, שקיק MDMA ופלטת חשיש, והגיע לבסוף אליו למשרד.

יושב לו לקוח שלי בביתו, ומעשן לו ג'וינט חביב בערבו של יום עמוס.

לפתע נשמעות דפיקות בדלת. מרשי, תמים שכמותו, פותח את הדלת, ושואל מי זה. הדלת נדחפת פנימה ושני שוטרים במדים נכנסים לביתו.

"איף, איזה ריח של גראס יש פה", אומר אחד השוטרים.

"מה זה, פתחת פה מחששה", קובע השני.

מרשי, מבולבל ומבוהל, וקצת מסטול, אומר להם, "אתם רוצים גם?", ומציע להם שאכטה מהג'וינט. השוטרים מסרבים בנימוס, יחד עם זאת מחליטים לבצע חיפוש. לפני שחיפשו אמרו ללקוח, כי מוטב שיביא להם את כל הסמים שיש לו בבית, כדי שלא יאלצו להפוך לו את כל הבית, וכדי שלא יצטרכו לעבוד קשה.

הלקוח, בחור ממושמע, נחמד וצייתן, מוסר להם מיד שקית מכובדת של מריחואנה. כאשר שואלים אותו מה עוד יש לו, מוסר להם גם חמישה גרם של סם מסוג MDMA, הידוע גם כסם האהבה, שבמסיבות וחגים הוא אוהב לעשות יחד עם זוגתו. השוטרים שואלים את הבחור אם יש עוד משהו, והוא נזכר בפלטה סגורה של חשיש במשקל נכבד, אף אותה מסר לשוטרים.

בדרך לתחנה סיפרו השוטרים לבחור, שלא באו אליו בכלל אלא לשכן שגר מעליו, שהינו "בדוקאי", יענו יעד מודיעיני, עבריין שמדי פעם מבקרים אותו. כשהריחו את הריח החריף של הגראס החליטו להיכנס גם אליו. הלקוח שלי, כפי שאמרתי ממושמע שכמוהו, חתם להם על הסכמה לחיפוש בדיעבד.

אחרי שנחקר, הודה באחזקת הסמים, פירט את כל סוגי הסמים השונים אשר נתפסו, ואף ביקש סליחה, במשטרה התרשמו ממנו לחיוב ושחררו אותו למעצר בית של מספר ימים, שלאחריהם הגיע אלי.

"מה עושים", שאל אותי נסער, "אינני יכול להרשות לעצמי הרשעה פלילית. אני עובד בחברת הייטק שעושה פרויקטים עבור משרד הביטחון".

"תיק קשה", אמרתי לו, "אינני בטוח שאצליח לסגור לך אותו ללא כתב אישום, יתכן שנצטרך להתגונן בבית המשפט, שם נבקש אי הרשעה".

אלא שאז חשבתי לעצמי שהחיפוש "הריח" לא טוב. ריח של אי חוקיות עלה ממנו, ריח יותר חריף אפילו מריח הגראס שהריחו השוטרים. הגשתי בקשה לסגירת התיק, הן למשטרה והן לראש מדור התביעות הרלוונטי. שטחתי את טענותיו של מרשי, על כי השוטרים התפרצו אל דירתו ללא צו חיפוש, אף זייפו לאחר מעשה את הסכמתו לחיפוש, במקום לדרוש הסכמה מדעת מראש, שהרי שוטרים חייבים בהסבר מפורט על מנת להעמיד את החשוד בדבר זכויותיו לסרב לחיפוש.

כמובן צירפתי מיניה וביה תעודות הוקרה והצטיינות ומכתבי תודה, המדברים בשבחו של הבחור, עם קצת פסיקה על הגנת פרטיות, על פסילת ראיות, ומספר דברי כיבושין, המיועדים לערוב לאוזנו של הממונה במדור התביעות. אבל היו גם איומים מרומזים, דקים כחוט השערה, על חקירת מח״ש הצפויה, שאני מעוניים לקדם למרות שמרשי אינו מעונין בה כלל וכלל.

ראו זה פלא, בניגוד לציפיותיי מתיק כל כך "סגור" מבחינה ראייתית, עם הודיה מלאה ותפיסת סמים, קיבלתי היום הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין; נחשו מאיזו עילה? כן, כן, "היעדר ראיות".

ועל כך נאמר, נפלאות דרכי האל.

www.posta.co.il