הסדר מותנה

הצד האפל של ההסדרים המותנים

http://www.posta.co.il

כתב על ידי עו"ד יעקב שקלאר ב 23/12/2018 09:56:54.
עו"ד יעקב שקלאר על מה שהתחיל כמגמה ברוכה להפחתת הפללה של אזרחים והפך למפלצת מנהלית שחייבת להצדיק את קיומה

"הסדר מותנה" הינו כלי מינהלי המאפשר סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום. החשוד מודה באשמתו, אינו מורשע, ובמסגרת קבלת אחריות על העבירה שביצע, הוא חותם על "הסדר מותנה", משלם פיצוי ו/או קנס ועובר טיפול, לפי איך שמסוכם עם התביעה, כך שהתיק נסגר בלי משפט. למעשה, זהו סוג של "גזר דין" ללא משפט בהסכמה מנהלית בין התביעה לסניגור.

מה שנחזה כמגמה ברוכה, הפחתת הפללה של האזרחים, הוביל להקמת יחידות נפרדות לצורך עריכת הסדרים מותנים, וכדרכן של יחידות שהוקמו, הוקם גם מנגנון בצידן, תקנים הוספו, תובעים גויסו, משרדים נשכרו, מכוניות תוקצבו. כידוע, כל מנגנון מייצר לעצמו מנגנוני ביניים המשרתים אותו. כך לגבי כוח אדם, מזכירות, תנאי שירות, פנסיות, שכר, מינהלה, וכהנה וכהנה. המנגנון גדל ומגדיל את עצמו.

עד כאן אין בתיאור של הדברים מעבר לידוע לכל העוסקים במנהל ציבורי. אלא שלאחר מספר שנים של גדילה ותפיחה של המנגנון התביעתי של ההסדרים המותנים, המייצר לעצמו עוד ועוד עבודה, והמנסה להצדיק את קיומו ולמלא את יומם של עובדיו בעשייה ותוכן, ראינו לפתע תהליך בלתי צפוי, או בלתי חזוי, שלמעשה "שכרו יוצא בהפסדו". ולמה דבריי מכוונים? לכך שכל אותם תיקים זוטרים, חסרי חשיבות, שאינם מעניינו של הציבור, שלפני כן היו נסגרים בתחנה או בתביעה הרגילה, עברו להליך של הסדר מותנה. היום נאלצים החשודים בהם להודות בעבירה, לשלם קנס או פיצוי ולעבור איזשהו הליך, על מנת להאכיל את "המפלצת" המנהלית, שחייבת להצדיק את קיומה.

כך למשל, לפני יומיים הופעתי בפני תובעת מקסימה, שמונתה ליחידה המיוחדת שהוקמה, במשרדים חדשים מבריקים במתחם הייטקי ויפה באור יהודה, בתיק קטטה בין שני בני טובים על רקע שימוש במקום חניה. האחד אדריכל מקסים, לומד לדוקטורט בטכניון, קצין קרבי בעברו אותו אני מייצג, והשני בן טובים אחר. הלקוח שלי משום מה זומן להודות ולחתום על הסדר מותנה, למרות שגם השני נחקר באזהרה כחשוד בתקיפה.

שאלתי את התובעת למה התיק הזה מעניין מישהו, כי הם ממילא רצו כבר לאחר הקטטה להשלים וללחוץ יד ורק בגלל החקירה נאלצו להאשים את האחר. "מה פתאום", הזדעזעה התובעת המקסימה והרצינית, "הלקוח שלך שבר לו את המשקפיים. יש לו סימן מתחת לעין. תגיד תודה ששקלנו בכלל להזמין אותו להסדר מותנה במקום להגיש מייד כתב אישום".

אמרתי לה שלא נסכים להודות ושאנחנו לא אשמים יותר מהבחור השני, שמשום מה לא הוזמן להודות, ואם כבר אז להיפך, ההוא אשם ושתגיש אישום נגדו. "טוב שקלאר, בוא נסכים שלא להסכים", אמרה לי בחביבות שאינה צופה תקווה.

ביקשתי ממנה שתעיין שוב בראיות ותראה גם לראש המחלקה לפני החלטה. אני צופה שיוגש כתב אישום ומחכה. זה תיק "מחוסר עניין לציבור" בהגדרה, שאותו החשוד שאינו מסכים להודות ייאלץ לנהל עכשיו משפט שלוש שנים – עד שיזוכה.

מישהו כאן התחרפן

אתמול טיפלתי בעוד תיק פשע "מזעזע", של קשיש בן 68, חולני, שעבד למחייתו כמנקה במתחם ציבורי גדול, מצאת החמה עד צאת הנשמה, במשך שנים רבות. חברתו לעבודה מצאה שקית ובה מספר טבליות שוקולד, ושכנעה אותו לקחת "במתנה" אחת מהטבליות, למרות התנגדותו. לבסוף השתכנע, ואכן נטל את טבלית השוקולד ושם בכליו, מחמת חוסר הנעימות להמשיך ולסרב לבקשותיה. כאשר התרחק מהמקום, קפצו עליו מספר שומרים אשר עקבו אחרי אותה עובדת ניקיון, שהיתה חשודה בגניבה של חפצים שונים באותו מקום ציבורי.

הקשיש הסביר שקיבל את הטבלית מהעובדת, כי התנגד לכך, כי לא רצה, והיא שכנעה אותו, ולא היה נעים לו ונכנע. חיפשו בכליו, לא מצאו עוד טבליות, חיפשו בטלפון שלו לא מצאו דבר. מה שלא מנע את פיטוריו מעבודתו, את הפגיעה בדימוי העצמי שלו, השפלה ובזיון בעיני הבריות. הוא גם נפל לנטל על משפחתו, ואף נקלע לדיכאון עקב חוסר מעש. אחרי חצי שנה, ומשהתיק לא נסגר, אלא המשיך להיות זרוק על אחד ממדפי המשטרה, פנה אליי הקשיש, שטח בפניי את הסיפור וביקש שאסגור לו את התיק. פניתי אל המשטרה מיד למחרת בתמיהה על כי תיק כה זוטר ועלוב, שמקורו באי הבנה, עדיין לא נסגר מחוסר עניין לציבור.

וראה זה פלא, אתמול התקשרה אליי תובעת בכירה ממדור הסדר מותנה, ואמרה שאנו מוזמנים לערוך הסדר מותנה, במסגרתו יודה החשוד בעבירת גניבה ממעסיק, ישלם קנס של 5,000 שקל, ויטול חלק בקבוצה טיפולית כנגד עברייני מרמה.

"תגידי התחרפנתם לגמרי?", נדהמתי, "אין לכם מה לעשות? אולי תסיימו את החקירות נגד ראש הממשלה כבר, במקום להציק לקשישים אומללים בגלל טבלית שוקולד?", כעסתי.

התובעת ענתה לי בקול פדגוגי ונזפני, והסבירה לי שהאינטרס הציבורי מחייב את העמדתו לדין של הקשיש, למרות שהתיק נראה לי זוטר, והטון שלי לא מוצא חן בעיניה, ואם אני רוצה היא יכולה להגיש כתב אישום.

"את תגישי כתב אישום על טבלית שוקולד אחת?", שאלתי בחוסר אמון.

"אני מציעה שתגיע עם הלקוח שלך ליחידת הסדר מותנה ואז נשב על התיק ונסיים אותו בהסדר מותנה על מנת שהלקוח שלך לא יצטרך להגיע לבית המשפט ולעמוד לדין", ענתה לי התובעת בפסקנות וקבעה לי מועד למשא ומתן על פרטי ההסדר.

אז בשבוע הבא אספר לכם איך הסתיים תיק הפשיעה הבינלאומי הזה. בכל זאת, זה היה שבוע שהוקדש לטיפול בארגוני פשיעה.

ועל כך נאמר: הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות.

http://www.posta.co.il